מלבי"ם על נחמיה ב יג

<< | מלבי"ם על נחמיהפרק ב' • פסוק י"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ב', י"ג:

וָאֵצְאָ֨ה בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יְא לַ֗יְלָה וְאֶל־פְּנֵי֙ עֵ֣ין הַתַּנִּ֔ין וְאֶל־שַׁ֖עַר הָאַשְׁפֹּ֑ת וָאֱהִ֨י שֹׂבֵ֜ר בְּחוֹמֹ֤ת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אֲשֶׁר־[הֵ֣ם ׀ פְּרוּצִ֔ים] המפרוצים וּשְׁעָרֶ֖יהָ אֻכְּל֥וּ בָאֵֽשׁ׃



(יג) "ואצאה בשער הגיא," שם היה בית נחמיה, וזה מבואר היטב ממ"ש (לקמן י"ב) שהשתי תודות הלכה אחת לימין לשער האשפות (שם פסוק ל"א), והשנית לשמאל למגדל התנורים (שם פסוק ל"ח) מבואר ששתיהן יצאו משער הגיא שהוא בין מגדל התנורים לשער האשפות (לקמן ג' י"א י"ד) ויצאו משם מפני ששם היה בית הפחה, ושער הגיא היה במערב ויצא מביתו לצד דרום ועבר מקום ששמו עין התנים אל שער האשפות שהוא אלף אמה (ג' י"ג), "ואהי שבר", נראה שרצה לנסות אם החומה הישינה שנשארה חזקה שלא יצטרכו לסותרה רק למלאות מקומות המפורצים, וכמ"ש (ד' א') כי החלו הפרוצים להסתם, שמשמע שבמקום שלא היה פרוץ עזבו החומה הישינה, ולזה נסה אם יוכל לשבר מקום העומד בידו או אם הוא חזק, ונוסחת הראב"ע היא בשי"ן שמאלית ופי' מענין סברה שעיין בחומה, וזה יעלה היטב לפי דברי: