מלבי"ם על משלי ו יב


"אדם", מי שהוא "אדם בליעל" הפורק עול שמים מעליו במצות שבין אדם למקום, ובמצות שבין אדם לחברו הוא "איש און", האיש הזה חטאו ניכר בז' דברים,

  • א) בכלי הדבור "הולך עקשות פה", שמדבר עקשות נגד חקי החכמה, שפה מרמז על החכמה,
  • ב) בכלי המעשה, נגד העינים אמר.


ביאור המילות

"אדם בליעל, איש און". כבר בארתי בחבורי התו"ה ויקרא (סי' י') ששם אדם מציין מין האדם ביחוד מצד נפשו ושכלו, וע"כ על מצות שבין אדם למקום שזה מצד שהוא אדם שומר תורה ומצוה קוראהו בשם אדם, ומצד האון והכח שלא במשפט נגד חברו קוראהו בשם איש:

"עקשות פה". ובפ' י"ז לשון שקר, ומתבאר בסי' זה תמיד שפה מרמז על החכמה, ועקשות פה הוא המעקש דרכי החכמה בדברים שבין טוב לרע, והלשון מרמז על הבינה שהיא תבחין בין אמת ושקר, לכן אמר לשון שקר:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.