מלבי"ם על מלכים ב טז
<< · מלבי"ם · על מלכים ב · טז · >>
(ג) "וגם את בנו העביר באש". ובד"ה (ב' כח, ג) כתיב ויבער את בניו באש, כי חזקיה סכתו אמו סלמנדריא (כמ"ש בסנהדרין צ"ד), ורק הבעיר בו אש ולא שלט בו, ובנו האחד העביר לגמרי (ועי' מ"ש לקמן כא, ו):
(ה) "ולא יכלו להלחם". באמת נזכר בד"ה (שם, ה) שארמים הכוהו, וכן מלך ישראל הכה בו מכה גדולה, רק אח"כ עלו על ירושלים עצמה ורצו לבטל מלכותו ולא עלה בידם, וכפי הנראה מישעיה סי' ז' עלה תחלה כ"א בפ"ע על ירושלים ולא יכלו להלחם ואח"כ התחבר ארם ואפרים ולא עלה בידם כמו שהתנבא ישעיה:
(ו) "את אילת". שבנה עוזיה וישיבה ליהודה השילו וגרשו היהודים משם ואדומים ישבו בה, וכמ"ש בד"ה (שם, יז) שגם אדומים באו ויכו ביהודה:
(ט) "וישמע אליו מלך אשור". בד"ה (שם, כ) אומר שהצר לו ולא חזקו, ואין זה סתירה, כי שם ספר שבאו עליו אדומים ופלשתים, ומלך אשור לא הסיר מעליו רק את מלך ארם, ולא חזקו נגד כל הקמים עליו מסביב:
(י - יא) "וירא את המזבח". בד"ה (שם, כג) מבואר שקטר לאלהי דמשק המכים בו, ובזה בחר ג"כ בתבנית המזבח שבדמשק להעמידו לצורך עבודת אלהי דמשק לשתף ש"ש וד"א, וספר שגם הכה"ג מהר לעשות דבר מלך שלטון:
(יב) "ויבא". ספר מרשעתו שבבואו עלה על המזבח והקטיר עליו בעצמו לכפור בכלל עבודת ה' ובחק הכהונה, כי בנה מזבח שני הפך האחדות, וזר עובד בו הפך ברית הכהונה. ומ"ש "ויקרב על", כמו ויקרב אל המזבח:
(יד) "ואת מזבח הנחשת". ובאשר מזבח של שלמה שהיה תחת מזבח הנחושת במשכן של משה עמד לפני ה' נגד פתח ההיכל, ולא יכול להעתיקו ממקומו שהיה בנין מחובר, העמיד את המזבח החדש בצד צפונו, אבל הקריב אותו לצד ההיכל יותר מן מזבח הנחושת, בענין שעמד בין המזבח ובין בית ה' ויתן אותו בצד צפון של המזבח משוך אל ההיכל למערב. ומ"ש "ואת המזבח", פי' שע"י שמזבח הנחושת היה מקומו לפני ה' נגד הפתח, ולכן "ויקרב מאת פני הבית", שהוא מצד "המזבח" שאצל הפתח הקריבו לצד מערב שיהיה בין המזבח ובין בית ה', כאילו הוא קרוב יותר אל ההיכל ממזבח הנחושת והיה בצפון המזבח. ויל"פ "ואת המזבח" מוסב למעלה, שזרק דם השלמים על מזבח שהביא מדמשק את ועם מזבח הנחושת, שעל שניהם זרק דם השלמים:
(טו) וגם צוה ברשעתו שכל הקרבנות יקרבו עליו, "ומזבח הנחשת יהיה רק לבקר" לפעמים, באופן שהכהן עשה כל הקרבנות על מזבח הזה:
(יז) "ויקצץ". אח"כ הוסיף ברשעתו לקצץ את המכונות ואת המסגרות של המכונות, שכבר בארתי (מ"א ז) שהיו מכונות ומסגרות, וקצץ שתיהם, וגם הסיר הכיורות שהיו שם והוריד הים של שלמה מעל י"ב בקר, וכמ"ש בד"ה (שם, כד) ויקצץ את כלי בית האלהים ויסגור את דלתות בית ה', באופן ששינה כל עניני כלי המקדש ועניניו כפי חפץ רוחו בשלא האמין כי הכל מיד ה' השכיל את כל מלאכת התבנית:
(יח) "ואת מוסך". היה מקום לאהל ולצל למשמרות הבאים והיוצאים בשבת: "ואת מבוא". שהיה למלך מבוא דרך החוץ לבית ה', הסב אותו לפנים, ועי"כ בטל שלא יצאו ויכנסו לבית ה' כי בא המלך דרך שם, וז"ש בד"ה (שם) שסגרו דלתות בית ה', ומאז כיבו הנרות ובטלו העבודה כמו שכתוב בדברי הימים (שם כט, ז), וכאן ספר זה בקיצור, שעל זה רמז במ"ש ויתר דברי אחז וכו', ובד"ה נזכר תועבותיו באורך: