מלבי"ם על מיכה ג ז


"ובשו", ועי"כ "יבושו החוזים, ויחפרו הקוסמים" (שחפירה גדולה יותר מבושה) והנביאים המדברים בניב שפתים "יעטו על שפם" כאבל העוטה פיו שלא לדבר, והטעם לכל זה "כי אין מענה אלהים" שכל מה שחזו וקסמו ונבאו לא היה ע"י מענה אלהים רק שקר ותרמית לבם:


ביאור המילות

"בשו, חפרו". חפר גדול מבושת (ישעיה א' כ'), והקוסם ששקרותו מבואר יותר יחפור להטמן בעפר:

"על שפם". בארתי בספר התו"ה תזריע (סי' קנ"ד), ששם שפם לא בא רק אצל אבל על ששפתיו נסתמו שלא ידבר ונראה כאילו אין לו שתי שפתים:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.