מלבי"ם על ישעיהו מט ט


"לאמר", מבואר במ"ש למעלה (מ"ב ז') כי שבט יהודה ובנימין הם נתפזרו וגלו תחת יד עכו"ם אשר אסרו אותם בכבלי ברזל, כמ"ש שם "להוציא ממסגר אסיר", ועשרת השבטים שהגלו לחלח וחבור אינם תחת עכו"ם ואין עליהם עול שעבוד, אבל הם נסגרים במקומות מסוגרים שלא ידע איש את מקומם ודומה כאילו יושבים בחשך שלא יראם אדם כמש"ש "מבית כלא ישבי חשך", ועל שבט יהודה אומר לאמר "לאסירים צאו", ועל עשרת השבטים אמר, לאמר "לאשר בחשך הגלו", כי אז יגלו מקומם, ולהם אצ"ל צאו כי אינם אסירים "על דרכים ירעו" מדמה אותם בשובם למנוחתם, כצאן אשר ה' ירעה אותם כמ"ש (למעלה מ"ם) כרועה עדרו ירעה, ולפעמים צריך להנהיג הצאן אחר המדבר להרחיקם מן השוללים, לעומת זה אמר "על דרכים ירעו" כי כל עוברי דרך לא יגעו בם, ולפעמים צריך להנהיגם אחר המדבר מפני שאינו מוצא מרעה, לעומת זה אמר "ובכל שפיים מרעיתם", שבכל הר גבוה ימצא מרעיתם, ור"ל שישובו מן הגולה בפרהסיא:


 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.