מלבי"ם על ישעיהו לא א
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק ל"א • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
ה֣וֹי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֙יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל־סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל־רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּרָשִׁים֙ כִּֽי־עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל־קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־יְהֹוָ֖ה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃
"הוי הירדים" (הדלתות מגבילים) "הירדים מצרים לעזרה ולא שעו על קדוש ישראל, ויבטחו על רכב כי רב ואת ה' לא דרשו". כי לפעמים הגם שיבטח האדם בה' מ"מ יבקש אמצעיים טבעים ולא יסמך על הנס, וזה אין בו עון לכל אדם, רק אדם שיודע שגם האמצעיים ישיג מה' ומלומד בנסים לו יחשב גם זה לחטא, מצד הזה דבר תחלה אמר "הוי היורדים מצרים לבקש עזרה" ממצרים, "וישענו על הסוסים" שיתנו להם לצורך המלחמה שהם אמצעיים טבעיים, ולמה "לא שעו על קדוש ישראל", כי שם קדוש ישראל נקרא בו השם מצד השגחה הפרטית והאותות והמופתים אשר יעשה לצורך ישראל, והיה להם לסמוך הכל על השגחת ה' הפרטיית. אמנם יש צד שני, שלא לבד שישען האדם על אמצעיים טבעיים, כי גם יבטח עליהם והיינו שמסיר בטחונו מה' לגמרי וחושב כי הכל תלוי בכח היד ובפעולתיו, וזה חטא גדול, וזה שהוסיף כי גם "ויבטחו" בבטחון גמור "על רכב כי רב" בכמות "ועל פרשים כי עצמו מאד" באיכות "וגם את ה'" ששם ה' מורה על הנהגתו הכללית "לא דרשו" כי כחשו בה' לגמרי, וישימו כל בטחונם על עזרת בשר. ועז"א לא דרשו, כי כחשו בו בהחלט:
ביאור המילות
"ישענו יבטחו". שען במעשה, בוטח במחשבה כנזכר לעיל (ל' יב):
"ה' קדוש ישראל". שם ה' מציין בורא ומנהיג הטבע הכללית. ושם קדוש ישראל, המנוסס ומפליא ומשדד הטבע:
<< · מלבי"ם על ישעיהו · לא א · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.