מלבי"ם על ישעיהו כט ט

<< | מלבי"ם על ישעיהופרק כ"ט • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו כ"ט, ט':

הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר׃



"התמהמהו", אומר אל בני יהודה הבאים בבקר לראות מפלת סנחריב, מצייר כאילו "יתמהמהו" תחלה מלקרוב אל המחנה הנופלת "ויתמהו" כי לא יאמינו למחזה עיניהם, ואחרי "ישתעשעו" ויפנו שנית "ושעו" ופנו פעם אחר פעם כאיש הבלתי מאמין לזרות אשר יראו עיניו, כי ישאלו זה לזה לאמר איך אפשר כי בני אשור "שכרו ולא שתו יין", ויותר מזה כי נעו כשיכור בקיאו "והם לא שתו שכר", ומי הממם במהומה ורעש? וישכרו וישנו שנת עולם?:

ביאור המילות

"השתעשעו". מגזרת וישע ה' אל הבל, בהכפל הפ"א והעי"ן. על ששועה פניו תמיד אל דבר המרוצה לו, ושכר גדול מיין, כנ"ל (ה' יא יב, כד ט', כח ז'):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.