מלבי"ם על ישעיהו כג יח
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק כ"ג • פסוק י"ח |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהֹוָ֔ה לֹ֥א יֵאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ יִהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶאֱכֹ֥ל לְשׇׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק׃
"והיה סחרה", ר"ל בין המסחר שלה שהם הדברים אשר במדינה מתבואות ומיני מתכות שמוכרים לארצות אחרות, ובין "אתננה" שהוא המעות והכסף והזהב שמקבלים בעד המסחר שניהם יהיו קודש לה', שישלחו משני אלה מנחה אל בית ה', שהיה להם בימי בית שני שלום עם ישראל, אבל "לא יאצר" (מוסב על סחרה), המסחר שלהם לא יובא אל אוצר בית המקדש, להקריב ממנו עולות וזבחים מן הבהמות והסולת והיין שישלחו, "ולא יחסן" (מוסב על ואתננה) הכסף וזהב שישלחו לירושלים לא יעשו ממנו איזה דבר חזק להיכל ה' רק יחלקוה ליושבים לפני ה', שהכהנים העובדים במקדש יחלקו אותה ביניהם, ומבאר את סחרה יקחו "לאכל לשבעה", הבשר והסולת שישלחו יהיה מאכל לכהנים, ואת אתננה שהוא המעות יקחו הכהנים "למכסה עתיק" לקנות מהם לעצמם מלבושים חשובים ויקרים:
ביאור המילות
"יאצר, יחסן". באוצר יושמו לרוב מיני תבואות פירות וכדומה, וגם כסף וזהב אם הוא כביר מאד עד שראוי לאסוף ממנו אוצרות, וחוסן הוא ענין חוזק ויקר, ובא על העושר והכבוד שהוא מחזק ומכבד את בעליו:
"ולמכסה עתיק". לשון חזק כמו הדוברות על צדיק עתק, וברבה קהלת (פסוק כל הנחלים) מפרש מלשון ויעתק משם ההרה, שיחליפו ללבוש:
<< · מלבי"ם על ישעיהו · כג יח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.