מלבי"ם על ישעיהו כג ד
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק כ"ג • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בּ֣וֹשִׁי צִיד֔וֹן כִּֽי־אָמַ֣ר יָ֔ם מָע֥וֹז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹא־חַ֣לְתִּי וְלֹֽא־יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רוֹמַ֥מְתִּי בְתוּלֽוֹת׃
"בושי צידון", אבל ישוב המליץ מדבריו, אומר אל תדמי, לחנם התחלת לשמוח על מפלת צור ועל שהוסב מסחרה אליך, בושי על שמחתך זאת, כי זה גרם גם חורבנך וע"י הצלחתך עתה בא האויב גם להחריבך.
"כי אמר ים", ר"ל הים, ובפרטות "מעוז הים" המקום החזק של הים שבו נעשה אי ומבצר לישוב בני אדם תוך הים, הוא אמר, הלואי "לא חלתי" הלואי לא היה לי חבלי יולדה כלל, אחר שכולם נאבדו, ואם היה לי חבלי יולדה הלואי "ולא ילדתי" והיו הבנים מתים ברחם, ואם ילדתי הלואי "ולא גדלתי בחורים" והיו מתים בקטנותם, והלואי "ולא רוממתי בתולות", במעלה וחשיבות, כי ע"י שמתו בגדלותם גדול הצער כפלים, כמ"ש בקללת עלי (ש"א ג') וכל מרבית ביתך ימותו אנשים, והוא משל נמרץ על צידון, כי על המת בזקנותו, או על היונק והנפל אין מתעצבין עליו כ"כ, אבל על בחור שנקטף במבחר שנותיו האבל גדול מאד, וכן אם היתה צידון מארכת בשלותה כצור לא היה העצב גדול כ"כ, אבל אחר שלא האריכה ימים היה טוב יותר אם לא נולדה והיתה נפל, והיינו אם לא היתה מתחלת להצליח כלל:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על ישעיהו · כג ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.