פתיחת התפריט הראשי

מלבי"ם על ישעיהו יד יט


"ואתה", נהפכת בשני דברים אלה לבוז ולקלון,

  • א) כי קברך דמה "כנצר נתעב" מקום שישליכו שם פגרי הבהמות,
  • ב) כי גם שם לא הניחו אותך לשכב, כי "מן קברך" זה הדומה "כנצר נתעב" השלכת לחוץ, בבזיון גדול, והלבישוך אז "בלבוש הרוגים" שנהרגו בידי "טועני" ונושאי "חרב", שציירו על לבושך הרוגים מדוקרים בחרב, להזכיר רוב הרצח שרצחת. (וספרו חז"ל כי אחר מותו גררוהו מקברו והסחיבוהו בחוצות בבל בבזיון). מוסיף לאמר, למה הדמיון הזה שדמיתי כי לא דמה כבודך במותך לכבוד המלכים במיתתם, הלא גם "יורדי אל אבני בור", הפגרים שמשליכים אותם ערומים בלא תכריכין על אבני הבור, כפגר המובס ונרמס, שאין מתטפלים בו להלבישו תכריכין, גם עם יורדי בור האלה.


ביאור המילות

"כנצר". נצר נקרא מקום שמשליכים שם פגרי הבהמות, ומגביל אל קבר של בני אדם, היושבים בקברים ובנצורים ילינו (לקמן ס"ה), ופה הוא מתאר את הקבר שדומה כנצר של פגרי בהמות, לא כקבר בני אדם:

"מטעני חרב". מנושאי חרבות כמו טענו את בעירכם (בראשית מה), הנהרגים מיד נושאי חרבות:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.