מלבי"ם על ירמיהו לח כב
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ל"ח • פסוק כ"ב | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִנֵּ֣ה כׇל־הַנָּשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִשְׁאֲרוּ֙ בְּבֵ֣ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה מוּצָא֕וֹת אֶל־שָׂרֵ֖י מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וְהֵ֣נָּה אֹמְרֹ֗ת הִסִּית֜וּךָ וְיָכְל֤וּ לְךָ֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֔ךָ הׇטְבְּע֥וּ בַבֹּ֛ץ רַגְלֶ֖ךָ נָסֹ֥גוּ אָחֽוֹר׃
"כל הנשים מוצאות והנה אומרות", ר"ל שידרשו מאת הנשים שהן המשרתות בבית המלך מה היה סבת המרד, והם ילמדו עליך זכות ויאמרו שהמלך אינו אשם בדבר כי "אנשי שלומך הם השיאו" ופתו "אותך" תחלה, ואח"כ אף שהמלך רצה לחזור ולהשלים עם נבוכדנצר לא יכול, כי "הטבעו בבוץ רגליך" שהיה דומה כנטבע בבוץ שאינו יכול לצאת, כמ"ש כי אין המלך יוכל אתכם דבר, כי כבר היה ביד השרים, כן ילמדו עליך זכות, ועי"כ.
ביאור המילות
"בבוץ". רקק עב, כמו היגאה גומא בלא בצה:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · לח כב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.