מלבי"ם על ירמיהו יז יא
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק י"ז • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
קֹרֵ֤א דָגַר֙ וְלֹ֣א יָלָ֔ד עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּחֲצִ֤י יָמָו֙ יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַחֲרִית֖וֹ יִהְיֶ֥ה נָבָֽל׃
"קורא", (תנאי שני של הבטחון) שלא יהיו מעשיו סותרים את בטחונו, שמי שיאמר שהוא בוטח בה' והוא משתדל לקבץ עושר בדמים ובעולה מבואר שאינו בוטח בטחון גמור ולכן לא יתקיים עשרו בידו, וכמו שקבע ה' בטבע הבע"ח שעוף הנקרא "קורא" אשר הוא "דגר ולא ילד" שדרכו לישב על ביצים ואפרוחים של אחרים אשר לא ילדם, ואח"כ כשיגדלו יכירו שאינם בניו ויעזבוהו, כן מי "שעושה" ומאסף "עושר שלא במשפט, בחצי ימיו יעזבנו" העושר "ובאחרית ימיו" יהיה עוד גרוע ממי שלא היה לו עושר כלל, שהגם שלא היה עשיר מימיו לא היה נבל אבל הוא "ישאר נבל", כי ישאר בו הטבע לעשוק ולחמוס ולעשות נבלה:
ביאור המילות
"דגר". קיבוץ העוף את אפרוחיה, ודגרה בצלה (ישעיה ל"ד ט"ו):
<< · מלבי"ם על ירמיהו · יז יא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.