מלבי"ם על יחזקאל מה יד
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק מ"ה • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְחֹ֨ק הַשֶּׁ֜מֶן הַבַּ֣ת הַשֶּׁ֗מֶן מַעְשַׂ֤ר הַבַּת֙ מִן־הַכֹּ֔ר עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹ֑מֶר כִּֽי־עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹֽמֶר׃
"וחק השמן", מן השמן יקח אחד ממאה, והוא בת הבת, ר"ל שהבת הוא מעשר הכור (והכור הוא החומר) וזה הבת הגדולה (שהמליצה באה ממה שהבת נוטלת עישור נכסים, וכן בת זו היא מעשר הכור) והבת הגדולה מולדת בת קטנה שהיא מעשר מן הבת הגדולה והיא מעשר מן המעשר מן האם שהיא החומר או הכור כאילו היא בת הבת, וז"ש "הבת השמן מעשר הבת מן הכור" שיקח שמן הבת הקטנה, שהיא מעשר של הבת הבאה מן הכור, שהיא הבת הגדולה, אשר "עשרת הבתים הם חומר", ר"ל עשרה הבתים הגדול, מבת הזה יקח בת שלה, שהיא בת הבת, שהיא א' ממאה:
ביאור המילות
"הבת מעשר הבת מן הכור". הכור הוא מדה אחת עם החומר שהם שלשים סאין, ונקרא חומר, שהבעל הבית כשעשה כרי עשאו משלשים סאים, מלשון חמרים חמרים, שמשעשאו כרי נתחייב במעשר, ונקרא בימי שלמה כור (מ"א סי' ד' וסי' ה') שכן מכרו להצוריים במדה זאת, מלשון כירה ומכירה, ובעת שמכרו תבואה לחוץ לקח המלך מעשר, ומדת המעשר נקראת בת הכור, שעשרת בתים כאלה היו חומר, ולעתיד יתנו מעשר של בת הגדולה, שהיא בת הקטנה, בת הבת:
"וחק". היינו מנת הנשיא, כמו כי חק לכהנים מאת פרעה:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · מה יד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.