מלבי"ם על יחזקאל לד כט
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק ל"ד • פסוק כ"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַהֲקִמֹתִ֥י לָהֶ֛ם מַטָּ֖ע לְשֵׁ֑ם וְלֹא־יִהְי֨וּ ע֜וֹד אֲסֻפֵ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ וְלֹא־יִשְׂא֥וּ ע֖וֹד כְּלִמַּ֥ת הַגּוֹיִֽם׃
"והקימותי" ואח"כ ישבו בא"י ושם "יטעם" בארץ "במטע" טוב "שיהיו לשם", שלא יעקרו משם לעולם, וגם יהיה שם שובע עד "שלא יהיו עוד אסופי רעב, ולא ישאו עוד כלמת הגוים" בענין שיגלו שנית:
ביאור המילות
"אסופי רעב". כי כשנאספו לא"י בזמן הגליות היו סובלים שם רעב וכלימה:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · לד כט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.