מלבי"ם על יחזקאל כד כה
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק כ"ד • פסוק כ"ה | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הֲל֗וֹא בְּי֨וֹם קַחְתִּ֤י מֵהֶם֙ אֶת־מָ֣עוּזָּ֔ם מְשׂ֖וֹשׂ תִּפְאַרְתָּ֑ם אֶת־מַחְמַ֤ד עֵינֵיהֶם֙ וְאֶת־מַשָּׂ֣א נַפְשָׁ֔ם בְּנֵיהֶ֖ם וּבְנוֹתֵיהֶֽם׃
(כה-כו) "ואתה בן אדם" באר לו הנמשל מה שאמר זה אל העם בבקר לפני מות אשתו, כי כן יהיה גם בבשורת המקדש, שבעת בא הפליט יד ה' היתה אליו בערב לפני בא הפליט והוא הודיע י"ב שעות קודם, כמ"ש ויפתח את פי כמ"ש לקמן (סי' ל"ג), וז"ש "ביום ההוא אשר יבוא הפליט אליך להשמיע" הבשורה "באזניך":
ביאור המילות
"משא נפשם". דבר שאליהם נושאים את נפשם, והם בניהם ובנותיהם:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כד כה · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.