מלבי"ם על יחזקאל כד יב
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק כ"ד • פסוק י"ב | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
תְּאֻנִ֖ים הֶלְאָ֑ת וְלֹא־תֵצֵ֤א מִמֶּ֙נָּה֙ רַבַּ֣ת חֶלְאָתָ֔הּ בְּאֵ֖שׁ חֶלְאָתָֽהּ׃
"תאנים חלאת" באוני ובאבל חלאת לסיר להתיך החלאה והטומאה, כי "לא תצא ממנה" חלאתה, מפני "שרבת חלאתה" מאד, עד שגם "באש" נמצא "חלאתה" ואין האש שולט בו, ר"ל הרשעים רבים ולא כלו לגמרי:
ביאור המילות
"תאנים". לשון והיתה תאניה ואניה, ויל"פ שנלאית מרוב האבל:
"באש". יל"פ ג"כ מענין וירום תולעים ויבאש. חלאה הנבאשה, והב' שורש:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כד יב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.