מלבי"ם על יחזקאל ד יד
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק ד' • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה נַפְשִׁ֖י לֹ֣א מְטֻמָּאָ֑ה וּנְבֵלָ֨ה וּטְרֵפָ֤ה לֹא־אָכַ֙לְתִּי֙ מִנְּעוּרַ֣י וְעַד־עַ֔תָּה וְלֹא־בָ֥א בְּפִ֖י בְּשַׂ֥ר פִּגּֽוּל׃
"ואומר", הנביא התרעם על שצוה לו לאכול דבר משוקץ שיהיה למשל על טומאתם, "הנה נפשי לא מטומאה" ר"ל לא בדברים המטמאים הנפש, ולא במאכלות המטמאים אותה, לא מאכלות האסורות לישראל כי "נבלה וטרפה לא אכלתי", ולא המטמאים את הכהן (כי יחזקאל היה כהן) "כי בשר פגול לא בא אל פי", וא"כ איך יצויר על ידי אכילתי טומאת הנפש:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ד יד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.