פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל ד יד

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה נַפְשִׁ֖י לֹ֣א מְטֻמָּאָ֑ה וּנְבֵלָ֨ה וּטְרֵפָ֤ה לֹא־אָכַ֙לְתִּי֙ מִנְּעוּרַ֣י וְעַד־עַ֔תָּה וְלֹא־בָ֥א בְּפִ֖י בְּשַׂ֥ר פִּגּֽוּל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אהה" - לשון אנחה

"נפשי לא מטומאה" - לא הרהרתי ביום ובאתי לידי טומאה בלילה

"נבילה וטריפה לא אכלתי" - בשר מסוכנת שדומה לנבילה וטריפה

"בשר פיגול" - בהמה שהורה בה חכם ולא יתכן לומר נבילה וטריפה ממש דאם כן מאי רבותיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואומר", הנביא התרעם על שצוה לו לאכול דבר משוקץ שיהיה למשל על טומאתם, "הנה נפשי לא מטומאה" ר"ל לא בדברים המטמאים הנפש, ולא במאכלות המטמאים אותה, לא מאכלות האסורות לישראל כי "נבלה וטרפה לא אכלתי", ולא המטמאים את הכהן (כי יחזקאל היה כהן) "כי בשר פגול לא בא אל פי", וא"כ איך יצויר על ידי אכילתי טומאת הנפש:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא בא" - מעולם לא בא בפי בשר מתועב ונאסר והוא כפל ענין במ"ש וכאומר ואיך עתה אוכל דבר נמאס כזה אשר לא אכלתי מעולם ואף לא אכלתי מעולם דבר הנאסר לשיהא זה גמול העונש

"מנעורי" - עם כי עוד לא הייתי אז שלם בשכלי להשמר ביותר מנדנוד מאכל איסור מ"מ מאלה הייתי נזהר

"לא מטומאה" - לא נמאסה במאכל נמאס

מצודת ציון

"אהה" - ענין לשון צעקת יללה

"מטומאה" - תעובה ומאוס

"פגול" - מתועב כמו ומרק פגולים (ישעיהו סו)

<< · מ"ג יחזקאל · ד · יד · >>