מלבי"ם על יחזקאל ג כ


"ובשוב" (ענין ב') מי שהוא צדיק ויצא מצדקו לעשות איזה עול בשוגג, וז"ש "ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול", שהוא עול רק לפי ערך צדקו, שאצלו ה' מדקדק כחוט השערה ושגגות נעשות לו כזדונות, ואם היה רשע עושה עבירה כזאת לא היה נענש ע"ז וז"ש "ונתתי מכשול לפניו" הגם שהוא רק מכשול שנכשל בשוגג, בכ"ז אני נותנה לפניו, לפי ערכו, שלפי ערכו יוחשב לחטא באופן "שהוא ימות", הוא מצד ערכו מתחייב מיתה, מה שאחר לא היה נענש על דבר כזה, בל תחשוב שעל דבר קטן כזה אינך מחויב להזהיר,

  • א) מצד שהוא שוגג,
  • ב) מצד שזכיותיו יגינו עליו ולא יענש, דע כי לא כן הוא, רק "אם לא הזהרתו "
  • א) "בחטאתו ימות" שימות על חטאת השוגג,
  • ב) שזכיותיו לא יגינו עליו כי "לא תזכרנה צדקותיו אשר עשה" להצילו על ידיהם מעונש, וממילא "דמו מידך אבקש":


ביאור המילות

"מכשול", הוא בלא דעת, ולפני עור לא תתן מכשול, ואמרו רז"ל האי עון מזיד הוא וקרי ליה מכשול:

"בחטאתו", סתם חטא הוא שוגג, וזה ההבדל בין מ"ש למעלה בעונו ימות שהוא מזיד:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.