מלבי"ם על יחזקאל ג
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ג · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
"ותהי בפי כדבש למתוק" שמלבד הטוב שמצא בדברי ה' מצא בם גם הערב לחיך, כמ"ש ומתוקים מדבש ונופת צופים:
פסוק ד
פסוק ה
ביאור המילות
פסוק ו
ביאור המילות
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
ביאור המילות
פסוק יא
פסוק יב
"ברוך כבוד ה' ממקומו" ר"ל הגם שיסתלק הכבוד מבהמ"ק והברכה והשפע לא תרד מירושלים כי שם צוה ה' את הברכה עד עתה, בכ"ז הוא מקור הברכה במקומו אשר הוא שם:
פסוק יג
ביאור המילות
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
ביאור המילות
פסוק יז
פסוק יח
- א) ברשע העושה במזיד בשאט נפש וידעת כי לא יקבל דבריך, בכ"ז צריך אתה להזהירו, והנה בצד זה "אני אומר לרשע מות תמות" שאני גוזר עליו עונש מות, ואז אם "לא הזהרתו" להודיעו שנגזר עליו מיתה, או עכ"פ אם "לא דברת להזהיר רשע מדרכו" שתוכיחו על דרכו מצד השכל בדרך תוכחה כדי לחיותו, אז "הוא רשע" ר"ל בל תדמה כי טוב שלא תזהירו אחר שידעת שלא יקבל דברך מוטב שיהיה שוגג ולא יהיה מזיד, לא כן, כי בהפך שהוא רשע בעונו ימות,
- א) שימות,
- ב) שימות רשע, ולא יזכה בזה שהיה שוגג, "ודמו מידך אבקש" כי אולי היה שב מרשעו:
פסוק יט
פסוק כ
- א) מצד שהוא שוגג,
- ב) מצד שזכיותיו יגינו עליו ולא יענש, דע כי לא כן הוא, רק "אם לא הזהרתו "
- א) "בחטאתו ימות" שימות על חטאת השוגג,
- ב) שזכיותיו לא יגינו עליו כי "לא תזכרנה צדקותיו אשר עשה" להצילו על ידיהם מעונש, וממילא "דמו מידך אבקש":
ביאור המילות
"מכשול", הוא בלא דעת, ולפני עור לא תתן מכשול, ואמרו רז"ל האי עון מזיד הוא וקרי ליה מכשול:
"בחטאתו", סתם חטא הוא שוגג, וזה ההבדל בין מ"ש למעלה בעונו ימות שהוא מזיד:פסוק כא
- א] כי "הוא חיה יחיה כי נזהר" כי בודאי ישמע לדבריך ותציל נפשו,
- ב) "ואתה את נפשך הצלת", (וגם אמר ואתה כי הזהרת צדיק, ר"ל בל תחשוב שלא ישמע אליך וא"כ עי"ז יתהפך להיות רשע, כי גם שתזהיר אותו יהיה צדיק כי בודאי ישמע לדבריך):
ביאור המילות
פסוק כב
- א) כדי שיתבודד ויהיה מוכן לנבואה,
- ב) שהעם לא היו ראוים שתחול רוח ה' על הנביא בהיותו ביניהם:
פסוק כג
פסוק כד
פסוק כה
"ולא תצא בתוכם", ואף אם הם יבואו אליך:
פסוק כו
פסוק כז
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ג · >>