מלבי"ם על זכריה יב י
<< | מלבי"ם על זכריה • פרק י"ב • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשָׁפַכְתִּי֩ עַל־בֵּ֨ית דָּוִ֜יד וְעַ֣ל ׀ יוֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלַ֗͏ִם ר֤וּחַ חֵן֙ וְתַ֣חֲנוּנִ֔ים וְהִבִּ֥יטוּ אֵלַ֖י אֵ֣ת אֲשֶׁר־דָּקָ֑רוּ וְסָפְד֣וּ עָלָ֗יו כְּמִסְפֵּד֙ עַל־הַיָּחִ֔יד וְהָמֵ֥ר עָלָ֖יו כְּהָמֵ֥ר עַֽל־הַבְּכֽוֹר׃
"ושפכתי על בית דויד רוח חן ותחנונים", שעי"כ יבקשו את ה' בתחנונים וישיגו חן וחנינה מאת ה', שע"י שיראו שרוח אפם משיח ה' אשר אמרו בצלו נחי' נפל במלחמה יתעוררו בתשובה ובתפלה, "והביטו אלי את אשר דקרו", שיביטו ויעיינו שמת בעון הדור, וכאילו הם דקרו אותו ע"י עונותיהם, ויביטו אל ה' לשוב אליו ולבקש עזרו מקדש באשר נפל צור מעוזם, "וספדו עליו כמספד על היחיד", תחלה יספדו עליו כמו שסופדים על הבן יחיד שמת ואין אחר תחתיו, וגם אח"כ כשיתגלה משיח בן דוד "ימררו עליו מספד" מר "כהמר על הבכיר", באשר הוא היה הבכור והראשון להושיעם, וע"כ יתמיד האבל עליו גם אחרי כן:
<< · מלבי"ם על זכריה · יב י · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.