מלבי"ם על זכריה ט ז
<< | מלבי"ם על זכריה • פרק ט' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַהֲסִרֹתִ֨י דָמָ֜יו מִפִּ֗יו וְשִׁקֻּצָיו֙ מִבֵּ֣ין שִׁנָּ֔יו וְנִשְׁאַ֥ר גַּם־ה֖וּא לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ וְהָיָה֙ כְּאַלֻּ֣ף בִּֽיהוּדָ֔ה וְעֶקְר֖וֹן כִּיבוּסִֽי׃
"והסרותי", וע"י החורבן שאחריבנו אסיר מפיו את הדמים ששפך מישראל כמ"ש בעמוס א', "ושקוציו", הוא ע"ז שלו, ואז "ונשאר גם הוא לאלהינו", כמו שדמשק וצור יהיו לא"י כן מקומות של פלשתים, "והיה כאלוף ביהודה" יהיה שייך לשבט יהודה ומערים הגדולות שלומדים שם תורה, "ועקרון" תהיה "כיבוסי" שישב בירושלים ואח"כ היתה עיר האלהים כן תהיה עקרון קדש לה':
<< · מלבי"ם על זכריה · ט ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.