מלבי"ם על דברי הימים א כב

(ב - ג) ויעמוד. אותם שיהיו חוצבים, וגם לחצוב ברזל לרוב, כמ"ש (דברים ח, ט) אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחשת: ולמחברות. פי' למסמרים למחברות הם העצים שמחברים את הבנין, כמ"ש (לקמן ב' לד, יא) ועצים למחברות, ומחזקים אותם במסמרים של ברזל:

(ה) נער. בשנים: ורך. בטבעו: והבית. מצד שהוא לבנות לה', צריך להגדיל למעלה, כפי גדולת ה' השוכן בו כי ה' עליון נורא, וכן צריך שיהיה לשם ולתפארת לכל הארצות, גם בפני כל העמים:

(ח) ויהי דבר ה'. זה דבר אחרי נבואת נתן (הנ"ל סי' יז) כמש"ש פסוק י', וטרם שנולד שלמה כמ"ש בפסוק ט': דם לרוב. א] ששפך דם שלא לצורך, במלחמות הרשות שעשה. ב] מלחמות גדולות עשית. מה שהיה מוכרח לעשות מלחמות מצוה או עם אויבים שהתגרו בו מלחמה, ומ"מ לא תבנה בית כי דמים הרבה שפכת, ותנאי בנין הבית הוא בעת מנוחה, וע"י איש מנוחה כמ"ש (ש"ב ז):

(ט) הוא יהיה איש מנוחה. בטבעו, ולא יתגרה מלחמה: והניחותי לו. ולא יהיה מוכרח למלחמת חובה, ומפרש שיהיה איש מנוחה כי שלמה יהיה שמו, ועמ"ש והניחותי לו אמר ושלום ושקט אתן:

(י) הוא יהיה לי לבן. הוא מ"ש לו (ש"ב ז, יד - טו) אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים וכו' וחסדי לא אפיר מעמו, שבארתי שם שהבטיח לו שישגיח עליו בל יתמוטט מצדקתו עד שיופסק החסד מעמו, כי יוכיחהו תכף בהעותו וישיבהו אל הטוב, וז"ש ע"י שאהיה לו לאב עי"כ והכינותי את כסא מלכותו עד עולם, וגם ר"ל שע"י שיבנה הבית עי"כ אכין מלכותו עד עולם, וכמו שבארתי (תהלות סי' קלב) שע"י שבחר ה' בציון עי"כ תתקיים גם מלכות דוד לעולם, כמ"ש (יב - יג) גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך כי בחר ה' בציון, עמש"ש:

(יא) עתה בני. אחרי ההבטחה הזאת בודאי יהי ה' אלהיך עמך, בשני דברים אלה, א] והצלחת, כמ"ש והניחותי לו מכל אויביו מסביב. ב] ובנית, כמ"ש הוא יבנה בית לשמי:

(יב) אך. זה תלוי בדבר אחר אם יתן לך אלהים שכל ובינה, אם להנהגת העם בצדק ובמשפט שעז"א ויצוך על ישראל, ואם לשמור את תורת ה' אלהיך:

(יג) אז תצליח. כי עקר ההצלחה תלויה בזה. ונגד מ"ש ולשמור את תורת ה' אלהיך, אמר אם תשמור לעשות כל החוקים, שתהיה השמירה ע"מ לעשות בפועל, ולא לבד המצות השכליות כי גם החקים שהם המצות השמעיות שאין להם טעם. ונגד מ"ש ויצוך על ישראל, אמר שתעשה את המשפטים אשר צוה ה' את משה על ישראל, שיהיו המשפטים כפי משפטי התורה, וצוהו שיתחזק ויאמץ בזה ואז לא תירא ולא תחת (וכבר התבאר לשון זה ביהושע סי' א'):

(יד) והנה בעניי הכינותי לה'. ר"ל שהקדשתי כל עשרי לה', עד שאני עני ואביון כי כל נכסיי מוקדשים לשמים:

(טו) ועמך. ר"ל הנה הכינותי החומרים הצריכים למלאכה וגם הפועלים, ור"ל עמך עושי מלאכה לרוב. בין חוצבים, האבנים מן ההרים, ובין החרשים, לסתת ולפסול האבנים, ובין כל חכם בכל מלאכה, הם האומנים הגדולים בכל מלאכת חרש וחושב:

(טז) לזהב. חוץ מזה לזהב אין מספר, רמז לו כי יש עוד סגולה (המוזכר לקמן כט, ד) עד שאין מספר גם לזהב ולכסף, ואתה אין חסר לך דבר רק שתקום ותעשה, ושיהיה ה' עמך, כי אם לא ה' יבנה בית שוא עמלו בוניו בו:

(יח) הלא ה'. כי המנוחה מהאויבים הוא תנאי אל בנין המקדש, כמ"ש (דברים יב, י - יא) והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה':