מלבי"ם על בראשית יא ו
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק י"א • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • כז • כח • כט • ל • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃
(ו)" ויאמר ה'". הנה שלא יוציאו מחשבותם מכח אל הפועל יצויר בא' מג' פנים. א] בשאינם מתאחדים בהנהגה, כמו שני עמים מפורדים (שמבואר אצלי גדר שם "עם" שי"ל הנהגה מיוחדת ומושל מיוחד) והם "עם אחד". ב] עמים החלוקים בשפתם שזה יעשה פרוד ביניהם, והם "שפה אחת לכלם". ג] אם עדן לא התחילו מעשיהם שכל התחלות קשות, והם "זה החלם לעשות" שכבר עוסקים ובונים, "ועתה לא יבצר מהם", פעל בצר על המניעה נמצא עוד (איוב מ"ם) ולא יבצר ממך מזמה, שגדר פעל "יזם וזמם" על המחשבה העמוקה בענין עמוק, שלפעמים הדבר נשגב מהשיג אותו, ואמר שלא יבצר, מענין בצרון וחוזק, שלא ישגב הדבר מהם וישיגו כל חפצם. ולכן,
<< · מלבי"ם על בראשית · יא ו · >>