מלבי"ם על איוב ל טז
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ל' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַתָּ֗ה עָ֭לַי תִּשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשִׁ֑י
יֹ֖אחֲז֣וּנִי יְמֵי־עֹֽנִי׃
(טז-יז) "ועתה עלי תשתפך נפשי" כשפיכת המים מן העבים, "יאחזוני" ימליץ "שהימים יאחזו אותו, והלילה מנקר את עצמותיו", כמשל שאדם אחד אוחז והשני מנקרו, שהיום אוחז בי בל אברח והלילה מייסרני ביסורים, (והנמשל שאם היה תמיד לילה היה מת ע"י יסוריו, אבל היום נותן לו כח חדש ואוחזו בל ימות כדי שיהיה מוכן ליסורי הלילה), "ועורקי" הם הגידים שהדם סובב בהם "לא ישכבון" וינוחו כי מפני הקדחת הדם סובב במרוצה רבה:
<< · מלבי"ם על איוב · ל טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.