מלבי"ם על איוב טו טז
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ט"ו • פסוק ט"ז | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַ֭ף כִּי־נִתְעָ֥ב וְֽנֶאֱלָ֑ח
אִישׁ־שֹׁתֶ֖ה כַמַּ֣יִם עַוְלָֽה׃
"אף כי נתעב ונאלח", שהאיש נתעב מצד פחיתת חומרו ונאלח מצד רגשות תאוותיו.
"והוא שותה כמים עולה", שטבעו נוטה לעשות עולה כמו שהטבע בטבעו לשתות מים, והוא קיצור מדברים שאמר בסי' ד' שראה בנבואה שיען שהאדם עלול לחטוא מביא יסורים למרק חטאיו כדי שלא יאבד בעולם הנצחי:
ביאור המילות
"נתעב". מצד עצמו "ונאלח" ע"י תאות גופו וטומאותיו, שותה עולה, ע"י דעות כוזבות:
<< · מלבי"ם על איוב · טו טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.