מלאכת שלמה על שקלים ג
<< · מלאכת שלמה · על שקלים · ג · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה וכו': ביד בפ' שני דהלכות שקלים סי' ד' ה' ופי' הוא ז"ל ומפני זה סדרו להוציא מהם בשלשה פרקים כדי לפרסם הדבר ר"ל שמפרסמין ומודיעין כי בחג הפסח חובה להביא תרומת המקום הקרוב ואשר הוא רחוק ממנו בעצרת ואשר הוא יותר רחוק בחג הסוכות והוא אמרם הלין דקריבין בפרס פסח והלין דרחיקין בפרס עצרת והלין דרחיקין מנהון בפרס החג ע"כ: וכתב הר"ש שיריליו ז"ל וז"ל ופי' הרא"ש ז"ל בפרקא קמא תורמין את הלשכה ממלאין את הקופות הקטנות שכתוב בהן א' ב' ג' מקופות הגדולות של הלשכה לצורך הוצאת קרבנות הרגל כדאמרינן בפ"ק בירוש' לעשות פומבי כלומר משום פרסום כבוד וכשם שמה שמוציאין מן הכרי הגדול קרוי תרומה והמותר חולין כן קראו חכמים מה שתורמין בקופות הקטנות תרומה משום דפרוס סוכות מה שנותר בקופות הגדולות הוי שיריים וכל קדושת אותן שקלים הנותרים מתחללת וחלה על השקלים הנכנסין בקופות הקטנות ומש"ה קרוי תרומת הלשכה בכולה מכלתין ע"כ:
בפרס הפסח: ט"ו הוי קודם הפסח דהיינו יום כ"ט באדר לדידן דקיימא לן דלעולם אדר הסמוך לניסן חסר והא דלא תנן בכ"ט באדר כדתני בן עזאי מפ' בפ' מעשר בהמה משום דס"ל לר' עקיבא דזימנין עבדינן אדר חסר וזימנין מלא הלכך לא פסיקא ליה למיתני בכ"ט באדר דזימנין דבשלשים באדר הוא דהוי והרמב"ם ז"ל בפ' שני דהלכות שקלים כתב באחד בניסן ואיני נכון דמאחד בניסן עד הרגל י"ד יום הוו ולר' עקיבא פעמים בכ"ט באדר ופעמים ביום שלשים של אדר ולבן עזאי לעולם בכ"ט כדמפ' בפ' מעשר בהמה ובהלכות מעשר בהמה פסק כר' עקיבא ולא כר"ע אלא בכ"ט דהכי קיימא לן כבן עזאי דלעולם אדר הסמוך לניסן חסר:
בפרס עצרת: היינו יום ל"ה לעומר:
בפרס החג: היינו בכ"ט באלול דוקא דמימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר:
והן הן גרנות של מעשר בהמה דברי ר' עקיבא: הא דלא תנן בכ"ט באלול לר' עקיבא אגב דתני פרס הפסח ופרס עצרת תני נמי פרס החג ור' עקיבא סבר דר"ה דמעשר בהמה תשרי כר"ש: והני תנאי דאפליגו לענין מעשר בהמה הוא דאיפליגו אבל לתרומת הלשכה כולהו מודו לשיעורא דתנא קמא עכ"ל הר"ש שיריליו ז"ל: אבל תוס' ז"ל כתבו בפרק האיש מקדש (קידושין דף נ"ד) פרס עצרת הייט אחד בסיון:
בפי' ר"ע ז"ל כך זמנים אלו קובעין לאסור הבהמות וכו' הקשה הר"ס ז"ל וא"ת לפי דין התורה שאלו הזמנים אינן קובעין ומותר לאכול ולמכור אע"פ שלא עישר א"כ היכי שייכא מצוה זו שמצות עשה מן התורה היא לעשר כמו שלמדו בת"כ מפסיקים שהוא בעמוד ועשר וי"ל שהמצוה היא שר"ח אלול ר"ה למעשר בהמה כמו ששנינו בר"ה פ"א וכל הנולדים מא' באלול עד א' באלול של שנה האחרת נקראים ישן לגבי מה שיולד בשנה האחרת ואין מעשרין מזה על זה שאין מעשרין מן החדש על הישן א"כ כשיגיע ר"ח אלול שנה האחרת מצוה לעשר כל הנולדים בשנה שעברה ואין לאכול מהם עד שיעשר כמו קביעות הגרנות שקובעין מדברי חכמים ע"כ:
ואי אפשר לעשר ביום טוב: ביד פכ"ג דהלכות שבת סי' י"ד:
בשלש קופות: הרמב"ם וסמ"ג ז"ל דעתם דתרי גווני קופות איכא אבל הרא"ש ז"ל חולק אכן הרש"ש ז"צ הסכים לדעת הרמב"ם ז"ל שגם הראב"ד ז"ל לא השיג על הרמב"ם ז"ל בפ' שני דהלכות שקלים סי' ז' וסוף הפרק: ומתני' מייתי לה ביומא שלהי פ' הוציאו לו (יומא דף ס"ב) והתם תני לה בשם ר' יוסי וכן נמי מייתי לה התם פ' שני שעירי (יומא דף ס"ד) ודומה דההיא ברייתא היא ואיתה נמי במגילה דף כ"א פרק הקורא עומד:
וכתוב עליהן אלף בית גימל ר' ישמעאל אומר יונית היה כתוב עליהן אַלְפָא בֵיתָא גַמָא: כך מצאתי מנוקד:
ה"ג אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפילין ולא וכו': ול"ג הכא המסומר: אחרי כן מצאתי בפירושי החכם הר"ר שלמה שיריליו ז"ל כתוב לשון המשנה כך אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות ולא באנפיליא ואין צריך לומר במנעל ובסנדל ולא בתפילין וכו' ע"כ והכי מייתי לה ביבמות פ' מצות חליצה (יבמות דף ק"ב) אם אותה אינה ברייתא ופי' רש"י ז"ל שם ולא באנפיליא ואין צריך לומר מנעל וסנדל דבלאו חשד נמי אין נכנסין בהן לעזרה כדתנן בפ' בתרא דברכות דאיכא רמוס חצרי:
מנעל וסנדל: של עור אלא מנעל של עור רך וסנדל של עור קשה ומבושל ע"כ. והתם מוקמינן לה באנפיליא של בגד: ופי' הר"ש שיריליו ז"ל חפות ע"ש שאצל הצואר כשיעור זרת נוהגין לשום בַכּוֹתוֹנֶת יריעה דקה תפורה שם מפני הזיעה ותרגם כתונת בירוש' פרגוד:
ולא בתפילין ולא בקמיע: דלא תימא אכנס בתפילין ולא אהיה שעה אחת בלא עול מלכות שמים וכל הרוצה לטעות יטעה קמ"ל לפי שאדם וכו':
ואומר ומצא חן וכו': משום דקרא דוהייתם נקיים משמע הסירו מעליכם החשד שהוא ברור וניכר שאתם מוציאין דבה על הארץ שאינה טובה בעיניכם אבל מי שאין בו חשדא נכרת אלא למתעקש לא שייך אלא מציאת חן דהוא טפי ומש"ה מייתי קרא דומצא חן ע"כ ובירוש' תני מדברים היו עמו בשעה שהיה נכנס ובשעה שהיה יוצא ופריך התם וימלא פיו מים וכאשר יצא יפלוט המים ונראה אם הם בשיעורם ובודאי לא יבלע מעות והמים בפיו לפי שיחסר מן המים או שיפלו לחוץ או שיבלעם ולמה להם לדבר עמו ומשני מפני הברכה שצריך לברך אקב"ו להפריש תרומת שקלים ואם פיו מלא אינו יכול לברך כדאמרי' פ' שלשה שאכלו ימלא פי תהלתך וכן פי' הראב"ד ז"ל הר"ש שיריליו ז"ל: תו גרסינן בירוש' ר' שמואל בר נחמן בשם ר' נתן בתורה ובנביאים ובכתובים (הגהה מצאתי כתוב בספר שרש ישי אשר חבר הרב ר' שלמה אלקבץ ז"ל פי' על מגלת רות בעלה ס"ב וז"ל דאע"ג דאמרי' בירוש' דשקלים ר' שמואל בר נחמן בשם ר' נתן בתורה בנביאים ובכתובים מצינו שצריך לצאת ידי הבריות כמו שצריך לצאת ידי המקום יובן זה בבריות אשר נתן להם האלהים מדע והשכל לא שיהיה אחרי לכל ויצטרך לצאת ידי חובתו גם מאיש שוגה ומפתי וזה ממה שאמר התרגום ארום גלי קדם כל יתבי תרע סנהדרין רבא דעמי כלומר עם כי ידעתי יש ויש פתאים ולצים יתלוצצו עלי לאמר ראו שופט ישראל שחמד יופי מואבית אחת בלבו ולאו כ"ע דינא גמירי שהמואבית מותרת שזה שלשה ימים בלבד שנתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ע"כ:) מצינו שצריך אדם לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום בתורה מנין דכתיב והייתם נקיים מה' ומישראל בנביאים מנין דכתיב אל אלהים ה' הוא יודע וישראל הוא ידע בכתובים מנין דכתיב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם: גמליאל זוגא שאול לר' יוסי ב"ר בין איזהו מחוור שבכולן והייתם נקיים מה' ומישראל דקרא דוישראל הוא ידע משום חשדא דע"ז הוא וקרא דומצא חן נמי אתורה קאי דכתיב לעיל מיניה בני תורתי אל תשכח אבל קרא דוהייתם מיירי בממון וכולל והראב"ד ז"ל גריס איזהו חמור שבכולן ופירש איזו מצוה שבתורה חמורה יותר מכולן שידבק בה האדם והשיב לו וכו' הרש"ש ז"ל:
של בית רבן גמליאל היה נכנס ושקלו וכו'עד שהוא אומר להן אתרום: ביד שם פ' שני סי' ה'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל מצאתי אומרי' תרום תרום שלשה פעמים פי' דל"ג מלת תרום ג"פ ופי' הענין הוא שהוא היה אומר אתרום והם אומרים לו תרום תרום ואח"כ חוזר ואומר אתרום והם אומרים תרום תרום וכן בפעם השלישי ומה שהוא אמר אתרום והם היו אומרי' תרום תרום ולא היו אומרי' תרום פעם א' לבד כי כן הוא דרך הדבור שהשואל אומר הדבור פעם אחת והמשיב משיב לו שני פעמים וכדומה לזה מצינו גבי קדוש החדש במס' ר"ה ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש וכן דרך בני אדם לדבר שאחד אומר לחברו וכי דבר זה יפה בעיניך והוא משיב יפה יפה וכדומה לזה יש בדברי חכמים עכ"ל ז"ל:
תרם את הראשונה: ביד שם סי' ז':
שלישית לא היה מחפה ולמה היה מחפה שמא ישכח ויתרום דבר התרום: גרסי'. ואית דלא גרסי במשנה ולמה היה מחפה ואפ"ה מפרשים דקאי האי שמא ארישא אבל הרמב"ם ז"ל נראה דמפ' דקאי אסיפא אַלֹא היה מחפה שכן כתב ולא היה מחפה כדי שתהיה נכרת שבה סיים ויתחיל ממנה כשיכנס קודם עצרת ותורם הראשונה מן הגדולה שהיתה מגולה ומחפה אותה ותורם השנייה מן הגדולה שתרם ממנה בראשונה תחלה ומחפה אותה ותורם השלישי' מן הגדולה הסמוכה לה ואינו מחפה אותה כדי שיתחיל ממנה בתחלה בפעם שלישית כשיכנס בתשרי ע"כ. ועיין בסמ"ג עשין סימן מ"ה שחלק עליו. וז"ל הר"ש שיריליו ז"ל תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות בקופות גדולות של לשכה מיירי של כ"ז סאין ומכסה את הראשונה דהיינו מזרחית והנני נותן להם שמות כדי שיצטייר בנקל ראשונה מזרחית שנייה אמצעית שלישית מערבית וחפה את המזרחית בעור קטבלא דהיינו בחפוי עורות שלוקים תפורים זה בזה דהיינו כשמילא ממנה קופה הקטנה אותה שכתוב בה אלף ואח"כ הולך וממלא מן האמצעית קופה שכתוב בה בית ומכסה אותה ג"כ וממלא מן המערבית קופה קטנה שכתוב בה גימל ומניח אותה פתוחה כדי שיניח בה תקלין חדתין הנגבין באותו שופר של מקדש וכשיחזור ויתרום בפרוס שבועות היה מתחיל ממנה שתהא ראשונה אותה שמניחין בה תקלין חדתין ויתרמו קופת אלף ראשונה מאותה שיש בה שקלים שלא תרמו מהן דהיינו מן המערבית וקופה קטנה בית מן האמצעית וסוגרם וקופת גימל מן המזרחית ומניחה פתוחה ונותנין בה תקלין חדתין הנגבין מפרס שבועות ואילך ובפרס סוכות מתחיל מן המזרחית ותורם הראשונה ממנה דהיינו מדבר שאינו תרום וקופת בית מן האמצעית וקופת גימל מן המערבית נמצא שתרומת פרס פסח כולן מלאות תקלין וחדתין ובפרס שבועות חדתין במערבית ובפרס סוכות חדתין במזרחית והיינו דתני תנא כדי שלא ישכח ויתרום דבר התרום שלעולם יתרום ממה שלא תרם ובסוכות שומט הקטבלאות ונעשו כולן שיריים דמשם ואילך השקלים הבאים נעשין כולן שיריים כדאיתא בירוש' דעתיקי הוו והולכין לחומת העיר כדין שיירי לשכה ומה שפירש הרמב"ם ז"ל אין נראה בעיני וכבר השיג הראב"ד ז"ל ואף הסמ"ג חלק עליו בזה ע"כ:
בפי' ר"ע ז"ל נלע"ד שבמקום ממתנות שסביב ארץ ישראל צריך לכתוב מעיירות שסביב ארץ ישראל. או ממדינות שסביב וכ'. עוד בפירושו ז"ל ומ"מ בכל פעם ופעם היו תורמין על שם כל ישראל ע"כ. אמר המלקט בפ' שני דהלכו' שקלים לא מצאתי שכתב כן בספר המוגה אלא בשנייה ובשלישית אבל בראשונה כתב לשם ארץ ישראל ע"כ ומ"מ נראה דלאו דוקא דגם בראשונה היה תורם על שם כל ישראל שכך כתב אחרי כן כשהוא תורם מתכוין לתרום על הגבוי שיש בלשכה ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה ועל העתיד לגבות כדי שיהיו אלו השקלים שהוציאן להסתפק מהם כפרה על ישראל וכאילו הגיעו כל שקליהם ללשכה ונתרמה מהן תרומה זו ע"כ:
לשם בבל ולשם מדי: ביד פ"א דהל' שקלים סי' ח'. ולשון מתני' שם בפ' שני סי' ח' כמו שרמזתי: