מלאכת שלמה על קנים א
מלאכת שלמה · על קנים · א · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
בעזרת השם יתברך הקורא לעמו בנים. ועינו פקוחה לעניים ולאביונים. ומנחם אבלים ואוננים. ופוקד אותם לעת זקונים. בבנים לאורך ימים ושנים. נתחיל מסכת קנים.
כתב הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים וכשהשלים לדבר [כו' עיין בתוי"ט] לפי שאפשר שיתערבו ושלא יתערבו ועוד שבהדבור אליו מעט מזער כמו שיתבאר במקומו ובהם חתם סדר קדשים ע"כ:
חטאת העוף נעשית למטה וכו': ביד פ"ה דהלכות מעשה הקרבנות סי' ו' ז' ובפ' ששי סי' ב' ורפ"ז סימן ו':
וחטאת בהמה למעלה עולת העוף נעשית למעלה: בפ"ק דזבחים דף י"א ס"ל לר' אלעזר בר"ש דמקום חטאת בהמה לחוד ודעולת העוף לחוד אע"פ ששניהם למעלה אין מקומם שוה דתניא דמים התחתונים ניתנים מחוט הסקרא ולמטה והעליונים מחוט הסקרא ולמעלה אר"א בר"ש בד"א בעולת העוף אבל בחטאת בהמה היא עצמה אין נעשית אלא על גופה של קרן ע"כ. ובפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ"ג) פליג רבי עליה דר' אלעזר בר"ש והתם מפרש טעמיה. וכתבו תוס' ז"ל וחטאת בהמה למעלה בגופה של קרן ד' מתנות על ד' קרנות כדדריש בפ"ק דזבחים:
עולת העוף נעשית למעלה: כדדריש בפי קדשי קדשים ומלק והקטיר ונמצה דמו מה הקטרה בראשו של מזבח אף מליקה בראשו של מזבח וכן דריש אף מצוי בראשו של מזבח וא"ת מאי מייתי מהקטרה שאני הקטרה שאינה מעכבת ואין ללמוד מליקה מהקטרה שמליקה מעכבו (וקל להבין) וא"כ מאי קאמר אחר כך שאם שינה בזה ובזה פסול וי"ל דילפי' הכי כמו גבי הקטרה שאם שינה המקום הרי הוא כמו שלא הקטיר כך מליקה כששינה המקום הוי כמו שלא מלקו ואם לא מלק פסל ע"כ. הגיה הר"ר יהוסף ז"ל אם שינה בזה ובזה פסל: בפי' רעז"ל האי דפסיל אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה דוקא בהזאה אבל המליקה וכו' אמר המלקט ובמצוי דחטאת העוף פלוגתא במעילה פ' חטאת העוף דאיכא למ"ד דלא מעכב כמו שכתבתי בזבחים ס"פ ק"ק:
איזהו נדר: בפ"ק דר"ה דף ו' ובפ"ק דמגילה דף ח' הקן דף קל"ט ובשלשתם לית בהו מלת אלא. וביד פ"א דהלכות נדרים בסי' ב' ובפי"ד דהלכות מעשה הקרבנות סי' ד' ה':
משנה ב עריכה
חטאת שנתערבה בעולה וכו': זבחים פ' התערובות דף ע"ג וביד כוליה פרקין בהלכות פסולי המוקדשין פ"ח ועיין בספר החכם השלם הר"ר מנחם עזריה נ"ע בסי' כ"ג. בפי' רעז"ל בן יונה או תור של חטאת שנתערב בשני קנין של חובה וכו' לשון החכם הרב סולימאן אוחנא ז"ל צריך לידע כלל אחד שעליו סובב כל זה והוא שהקנים של אשה אחת שהביאה ללידתה ולזיבתה אם לא פירשה זו ללידתה וזו לזיבתי יש ביד הכהן להקריב כמו שירצה מחצה עולות ומחצה חטאות וכן שתי נשים שלקחו קניהן בעירוב או שנתנו דמי קניהן לכהן הרי הם כמו של אשה אחת והכהן יקריב איזו שירצה לעולה ואיזו שירצה לחטאת אמנם אם פירשו זו ללידתי וזו לזיבתי או זו ללידתי זו וזו ללידתי זו או [זו לזיבתי זו וזו] לזיבת יזו הרי הם כאלו הם של שתי נשים ואינו יכול לעשות כל הקן חטאות או כולות אלא כל קן א' לעולה ואחד לחטאת ע"כ:
משנה ג עריכה
אחת לזו וכו': קן לשון נקבה ועליה אומר אחת שתים שלש ועשר אלא שבלשון תורה נראה דלשון זכר הוא וכדכתיב כי יקרא קן צפור: בפי' רעז"ל וכן אם נתערבו עשר קנין במאה אינו מקריב מכולן אלא עשר קנים וכו' אמר המלקט כתב החכם הר"ר אפרים אשכנזי ז"ל פי' כגון שהפריש מתחלה עשרים פרידות לעשרה קנין ולא הפריש כל קן וקן בפני עצמו ודוק ע"כ ופשוט הוא ומובן כמ"ש הרא"ש ז"ל:
משנה ד עריכה
ר' יוסי אומר: בפ' בכל מערבין (עירובין דף ל"ז) ותוספות בפ' שני דסוטה דף י"ח:
לאיזה שירצה הכהן יקריב: חטאת ולאיזה שירצה כו' כך נ"ל שצ"ל: