מלאכת שלמה על כלים ו
<< · מלאכת שלמה · על כלים · ו · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
העושה שלשה פטפוטין וכו': ופטפוט הוא לשון זכר אע"ג שהוא רגל ורגל לשון נקבה וכדמשמע ממשנה ה' דבפירקין דלקמן: שני אבנים. מתוך שהאבנים רחבות סגי בתרי להיות ככירה ור' יהודה בעי תלתא כמו בפטפוטין:
וחברן בטיט: פי' ר"ע ז"ל גבי רישא למעלה בראשם אמר המלקט והה"נ גבי סיפא ואיכא מאן דמפ' בכולה מתני' שחברם בטיט למטה בארץ כמו שכתב הר"ש ז"ל ואחת בטיט ואחת שלא בטיט אתי שפיר כפשטא דמתני' וטהורה אפי' לרבנן וכזה הפירוש הוכיח הרא"ש ז"ל מדתנן בסמוך עליה ועל האבן דהיינו אחת בטיט ואחת שלא בטיט דכולי עלמא היא. וז"ל הר"ש ז"ל ואחת שלא בטיט להך לישנא דפרישית דחבור טיט אארץ קאי ניחא שהאחת חִבֵּר בארץ בטיט ואחת לא חיבר בארץ וטהורה אפי' לרבנן ולאידך לישנא יש לפרש דאחת בטיט היינו דאחת חיבר לחבירתה בטיט בראשה ואחת שלא בטיט שהשלישית לא חיבר ור' יהודה היא וגריעא הך שלישית מכותל א"נ סמך לכותל בעי שחיבר שתיהן בראשן לכותל עכ"ל ז"ל:
עליה ועל הכופח: בערוך גריס כופה בה"א בכל מקום שהוא מוזכר:
כירת נזירים: שם שורפים שעריהם ומבשלין שלמיהן:
בזמן שהוא וכו': מלת בזמן אית דל"ג לה וגם ברמב"ם לא נכתבה ומצאתי מוגה ע"י הרב"א ז"ל שהוא נותן אבן בצד אבן אבן בצד אבן נטמאת וכו'. וכ' ה"ר יהוסף ז"ל כנגד הסלע פי' אותה שהוא שופת עליה ועל הסלע היא כירת הטבחים שכן היו רגילין לעשות ואח"כ הוא חוזר לומר דין אחר שבזמן שהוא נותן אבן בצד אבן וכו'. פי' כי רגילין לשום סביב האבן שהוא הכירה אבנים הרבה כדי שלא תזוז ממקומה ואם עשה אם נטמאת אחת לא נטמאו כולן ע"כ:
שלש אבנים שעשאן שתי כירות נטמאת אחת מן החיצונות האמצעית המשמשת לטמאה טמא והמשמשת לטהורה טהור: כך מצאתי מוגה ע"י הרב בצלאל אשכנזי ז"ל. וה"ר יהוסף ז"ל הגיה עוד המשמש לטמא טמא והמשמש לטהור טהור וכתב כן מצאתי וכן נכון ע"כ. וקשה לע"ד דבסיפא דמתני' דלעיל בסמוך קתני כירת הטבחים שהוא נותן אבן בצד אבן נטמאת אחת מהן לא נטמאו כולן ופי' ר"ע ז"ל שנמצאת אבן תחת לשתי קדרות וכשנטמאת אחת מהן האחרות טהורות מידי דהוה אקלמרין המתואמו' וכו' ע"כ. והכא מ"ש דאמצעית המשמשת את הטמאה טמאה וכדברי ריב"נ לעיל פ' שני גבי תבלין של עץ. ושמא יש שום טעם לחלק וכמו שתירץ מהרי"ק ז"ל בכסף משנה סימן ה' דפט"ו דכלים על ענין אחר דוק. או שמא תנא ברישא סתם והדר מפ' הכא:
הוחלטה האמצעית: נ"א לטמאה וכן בסיפא לטהורה:
נותן לזו כדי שפיתה מכאן וכו': מפ' בתוספתא שהוא ג' אצבעות הרא"ש ז"ל פי' היינו כשהקדרה קטנה אבל כשהיא יורה גדולה או מיחם גדול מפ' בתוספתא דצורך מקום שפיתתם טפח ותמהתי שלא מצאתי שהזכיר הרמב"ם ז"ל שם כמה הוא שיעור כדי שפיתה לא ליורות גדולות ולא ליורות קטנות:
החזירה טהורה: פי' הכל טהור וכדפי' ר"ע ז"ל:
מדתה בטיט מקבלת טומאה משיסיקנה כדי לבשל עליה את הביצה: פי' שיסיק לכל אחת ואחת כשיעור זה:
שתי אבנים וכו': זה מבואר והוא שבעבור ששם בצדה אחת טהורה נעשה חציה אשר ימשך לטהורה טהור והחצי אשר ימשך לטמאה טמא כמו שקדם וכן ענין האבן האחרת מפני הטהורה אשר הורכבה בצדה. הרמב"'ם ז"ל:
ונטמאו: אם היו מחוברות וכדכתבינן. והגיה ה"ר יהוסף ז"ל חציה של זו טמא וחציה טהור. חציה של זו טמא וחציה טהור. ובספר אגודה מצאתי כתוב כאן כירה שנתנה ע"ג הטף של אבן פי' אבן דקה והיא חוץ לתנור והכירה מונחת עליה ע"כ והיא תוספתא והביאה ג"כ הר"ש ז"ל ועלה הוא דמפרש בתוספתא רשב"ג משום ר' יהודה דצורך שפיתתה שלש אצבעות: