מלאכת שלמה על יומא ד
<< · מלאכת שלמה · על יומא · ד · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
טרף בַקלְפִי וכו': ובפ"ג דהל' עבודת יה"כ סי' ג' ובירוש' לא סוף דבר קלפי אלא אפי' קלתות ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר ע"כ ובגמ' אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה ואינה מחזקת אלא שתי ידים כי היכי דלא ליכוון ולשקול ושל חול דכלי שרת דעץ לא עבדינן ולא עבדוה דכסף או דזהב דהתורה חסה על ממונה של ישראל:
הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו: בתלמודו של הרב בצלאל אשכנזי ז"ל נמחק זה מן המשנה. גם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו גם הגרסא שם כך אם של שם עלה בימינו הַסֶגֶן אומר לו אישי כ"ג הגבה ימינך עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כ"ג הגבה שמאלך ובגמ' מתני' דלא כהאי תנא דתניא ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר הַסֶגֶן וכ"ג מכניסין ידן בקלפי אם בימינו של כ"ג עולה הסגן אומר לו אישי כ"ג הגבה ימינך ואם בימינו של סגן עולה ראש בית אב אומר לו לכהן גדול דַבֵּר מילך פי' לומר לה' חטאת ומשום דכיון דלא סליק בידא דכהן גדול ובידא דסגן סליק מש"ה לא אמר לו סגן משום דחלשא דעתיה דכ"ג ובהא קמיפלגי מ"ס ימינא דסגן עדיף משמאליה דכ"ג ומ"ס כי הדדי נינהו ומתני' ר' חנינא סגן הכהנים היא דתניא ר' חנינא סגן הכהנים אומר למה סגן מימינו שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס סגן ומשמש תחתיו אבל כל זמן שלא יארע בו פסול אין הסגן עובד שום עבודה בעולם. ונלע"ד הסָגָן המוכרת גרסינן בשני קמצין על משקל שָרָף דָבָר גָמָל שָפָן ודומיהם והרבים סגָנִים הסמ"ך בשב"א כמו שְרָפִים דְבָרִים גְמלִים שְֹפנים וכן הוא במקרא פחות וּסְגָנִים ויבא סגנים כמו תמר והסגנים לא ידעו אנה הלכתי. והסמוך סְגָן כמו ר' חנינא סגַן הכהנים הסמ"ך בשב"א והגימל פתוח"ה או אפי' קמוצה דסגי לן בנקודה אחת להורות הסמיכות ואע"ג דאשכחן בפיוט זכור סֶגֶן אשר נֵנִן שנוקד מלת סגן בשש נקודות אין ללמוד משם דיש לדחות דשאני התם שהוצרך לכך מפני המליצה כך נלע"ד אח"כ מצאתי שכן נקד הר"מ דילונזאנו ז"ל ג"כ:
ואומר לה' חטאת: עשר פעמים מזכיר כ"ג את השם בו ביום שלשה בודוי ראשון ושלשה בודוי שני ושלשה בשעיר המשתלח ואחד בגורלות:
והן עונין אחריו: כאן ל"ג והכהנים והעם וכו' כי כבר הזכירו ברישא לעיל בפ"ג וכן לקמן נמי ל"ג ליה ה"ר יהוסף ז"ל:
משנה ב עריכה
לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח: בגמ' אמרי' דמשקל שני סלעים היה וכתבו תוס' ז"ל של שעיר פנימי לא הוה שיעור כלל משום דההיא לא הוה אלא כדי שלא יתערב ושעיר המשתלח היה בו צורך לידע אם הלבין כדכתי' כשלג ילבינו:
בא לו אצל פרו שנייה: גמ' מ"ש בודוי ראשון דלא אמר ובני אהרן עם קדושיך ומ"ש בודוי שני תנא דבי ר' ישמעאל כך היא מדת הדין נוהגת מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב:
עויתי פשעתי חטאתי: כאן ג"כ סתם לן כר' מאיר והלכה כחכמים: וביד שם ס"פ שני דהלכות עבודת יום הכפורים ובפ"ג סי' ד' ובפ"ד:
משנה ג עריכה
שחטו וקבל במזרק וכו': כאן לא אמר קרצו ומירק אחר וכו' כי כבר אמרו למעלה ה"ר יהוסף ז"ל. וביד שם פ"ד ואין כתוב שם על הרובד הרביעי שבעזרה רק הרובד שבעזרה:
ממרס: וכתוב בספר תוספות י"ט ושמן שלישית ההין למרס אם אינו טעות סופר נראה שהוא מפ' לרוס כמו למרס:
על הרובד הרביעי שבהיכל: והדר תני סיפא שבעזרה ושניהם אחד וכו' עיין בספר החכם השלם ה"ר מנחם עזריה נ"ע בסימן י"א ובת"כ פ' שלישי דפ' אחרי מות:
נטל את המחתה ועלה לראש המזבח ופינה וכו': יש שאין גורסין ופינה וכו' רק ועלה לראש המזבח וחתה וירד והניחה וכו' והכי מוכח ממה שכתבתי לקמן ר"פ הוציאו לו וכן כתבו תוס' ז"ל בזבחים פ' קדשי קדשים (זבחים דף ס"ד) בשם ר"ת ז"ל דלא גרסי' ליה דגבי תרומת הדשן חשבינן להו דשן בספ"ק דתמיד וביום הכפורים וכן בקטרת של כל השנה בעינן גחלים דוקא כדאמרי' התם גחלי אש יכול עוממות וכו' ע"כ. וכן פי' ג"כ המפרש שבדפוס בספ"ק דתמיד וז"ל הכא גרסי' מן המאוכלות הפנימיות אבל גבי גחלי יום הכפורים לא גרסי' מאוכלות אלא ה"ג חתה וירד דהתם בעינן גחלים גמורים והכא בעינן דשן דהא דבעינן הכא מאוכלות משום דנעשו דשן בעינן עכ"ל ז"ל ונראה דגם רעז"ל לא גריס לה הכא אע"ג דלא כתב דל"ג לה כדכתב בפ"ה דתמיד סימן ה': וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו מן המשנה וגם מחק מלת הרביעי וכתב שכן מצא בכל הספרים. ועיין במה שפי' ר"ע ז"ל בפ"ה דתמיד סי' ה' ואני כתבתי שם בפ"ק מן המאוכלות הפנימיות זה לתרומת הדשן שהיו מערבין הדשן והגחלים:
משנה ד עריכה
בכל יום חותה בשל כסף וכו': ע"ס ה"פ וביד פ' שני דהלכות עבודת יום הכפורים סי' ה':
בפי' ר"ע ז"ל שהתורה חסה וכו' פי' כדתנן בפי"ב דנגעים ויליף לה התם מקרא:
ר' יוסי אומר בכל יום חותה וכו': תוס' ר"פ קדשי קדשים ובת"כ פרק ג' דפרשת אחרי מות ועיין במה שכתבתי פ' א"ל הממונה זוטא סי' ה':
והיום ארוכה: כדי שיתן ידו למטה מזרועו ואז תהא זרועו מסייעתו רש"י ז"ל: ולשון הרמב"ם ז"ל שם ביד כדי להקל על כ"ג שלא ייגע ע"כ. ובגמ' תנא בכל יום לא היה לה נשתק פי' רש"י ז"ל טבעת בראשיה לקשקש ולהשמיע קול משום ונשמע קולו והיום הזה היה לה דברי בן הסגן: ובירושלמי גרסי' נרתק פי' ריב"א ז"ל כעין נרתק של עור היה עשוי סביב ידה של מחתה לאחוז בה שלא יכווה משום דכל כלי מתכות חם מקצתו חם כולו ולפיכך היה צריך היום נרתק יותר מבשאר הימים לפי שהיו הגחלים שוהין במחתה זמן הרבה עד שהיתה חמה ביותר ופריך בירוש' ואינו חוצץ ומשני קובעו במסמר כלומ' ע"י מסמרין היה נקבע אותו נרתק לבית יד שיהא בטל ויחשב כגוף המחתה:
משנה ה עריכה
בפי' ר"ע ז"ל דאמר מר כל פינות שאתה פונה וכו' בפירקין דלקמן יליף לה רמי בר יחזקאל מים שעשה שלמה:
והיום: כ"ג משום כבודו וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט כך נראה שהיא גרסת רש"י ז"ל וכן בגמ' במתני' וקשה קצת לזו הנוסחא דלא הוי יציאה בסיפא ככניסה דברישא. אמנם בפסקא בגמ' תופס והיום עולין באמצע ויורדין באמצע מ"ט משום כבודו של כ"ג וכן נראה שהיא גרסת הרמב"ם ז"ל שפירש מפני כבוד כ"ג הטריחו לכהנים שיהי' עלייתם וירידתם באמצע הכבש לפניו ע"כ וכן הוא ג"כ שם ביד וכן הוא בירושלמי אח"כ מצאתי שהרב בצלאל אשכנזי ז"ל הגיה במשנה והיום עולין באמצע ויורדין באמצע. וגם ה"ר יהוסף ז"ל. וכתב כן מצאתי ונראה דשפיר גרסי' הכי דהא הכהנים דרישא איירי נמי בכהן גדול שגם הם עולין בכל יום במזרחו של כבש וא"כ שייך שפיר למימר והיום עולין באמצע כלומר והיום עולה הכ"ג הנזכר למעלה באמצע ושוב נראה כי ביום הכפורים היו כל הכהנים עולין באמצע כי הכהנים היו מושיטין לו את האברים והכ"ג היה מקריב ועל כן היו עולין באמצע ע"כ:
והיום מן הקיתון: מ"ט משום כבודו דכ"ג ובזבחים פ' קבלה דף כ"ב ירחצו קרא יתירה לרבויי כל כלי שרת לקדוש וכן כתבו תוס' ז"ל כאן בשם ריב"א:
משנה ו עריכה
בכל יום היו שם ד' מערכות: אחת מהנה לאברי עולה שניתותרו כדפי' ר"ע ז"ל: ורבא ס"ל בכל יום ואפי' בשבת אבל רב הונא ס"ל בכל יום לבד משבת כדמוכח בגמ':
בפי' ר"ע ז"ל ופדרים כצ"ל דלי"ת קודם הרי"ש וכדכתיב ואת הפדר:
עוד בפי' ר"ע ז"ל ר' יהודה אומר כו' ושנויה האי פלוגתא בת"כ בפרשת צו סוף פרק שני: