מכילתא דרשב"י/ו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
תוכן
עריכהוידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ד' ר' אליעזר אומר א"ל הקב"ה למשה אני שאמרתי והיה העולם שנא' (תהלים נ' א') אל אלהים דבר ויקרא ארץ אני שאמרתי לאברהם אביכם בין הבתרים (בראשית ט"ו י"ג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך עכשיו הרי שבועה מבהלת ובאת לפני שלא כדרך ארץ שאוציא את בני ממצרים ואתה אומר שלח נא ביד תשלח: ר' יהושע אומר וידבר אלהים אל משה [אני ד'] אמר לו הקב״ה למשה נאמן אני לשלם שכר יצחק בן אברהם שנתן רביעית דם על גבי מזבח ואמרתי לו (עי' תהלים ע"ט י"ט) בגודל זרועך הותר בני תמותה ואני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' שמעון אומר וידבר אלהים אל משה אמר הקב״ה למשה נאמן אני לשלם מה שאמרתי ליעקב (בראשית כ"ח י"ד) והיה זרעך כעפר הארץ עכשיו הרי שבועה מבהלת ובאת לפני שלא כדרך ארץ שאוציא את בני ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' יהודה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה אני אדון העולם אני מלא רחמים אני נאמן לשלם שכר בני משתעבדין ביד בשר ודם ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' נחמיה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה גלוי וידוע לפני צער של בני במצרים שנאמר (שמות ב' כ"ה) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. בני שרויין בצרה ואתה שרוי בריוח ואני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר שלח נא ביד תשלח: ר' יוסי הגלילי אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה כלאה נתחייבו לי בני במצרים שנא' (יחזקאל כ' ז') ואמר להם איש שקוצי עיניו השליכו ובגילולי מצרים אל תטמאו וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי הריני עושה עמהן בעבור שמי הגדול שלא יתחלל שנ' (שם כ' ט') ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר נודעתי עליהם לעיניהם והריני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' טרפון אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב״ה למשה ראויין הן ישראל להנתן ביד עמון ומואב ועמלק אבל גזרה היא מלפני שלא אמסרם בידם שנ' (שמות י"ז ט"ז) כי יד על כס יה וגו' ואומר (יחזקאל כ' ט') ואעש למען שמי וגו' והריני מבקש להוציאן ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' יהושע בן קרחה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב"ה למשה לא היו ישראל ראויין לתת להן מן במדבר אלא רעב וצמא ערום ועריה אבל מה אעשה שמשלים אני להם שכר אברהם אוהבי שעשה לפני מלאכי השרת שנא' (בראשית י"ח ח') והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו והריני מבקש להוציאם ממצרים ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח: ר' עקיבה אומר וידבר אלהים אל משה א"ל הקב"ה למשה באמירה ובגזירה ובשבועה מלפני שלא תכנס לארץ וכן הוא אומר (במדבר כ' י"ב) לכן לא תביא את הקהל הזה ואין לכן אלא שבועה שנא' (ש"א ג' י"ד) ולכן נשבעתי לבית עלי [ וכל כעס זה למה בשביל שאמר ומאז באתי אל פרעה וגו' אר"א המודעי חלילה לאותו צדיק שיאמר בלשון הזה אלא כך אמר לפניו רבון העולמים לא מי שגואל הוא מציל רבון העולמים יודע אני שאתה עתיד להוציא את בניך ממצרים שמא ע"י אחר אתה עתיד להוציאם אני לא זכיתי שיצאו על ידי השיב לו הקב"ה ואמר למשה משה אתה זכית ועל ידך אני מוציאם תדע לך שכך שמתוך תשובה שאמר לו אתה למד שנאמר ויאמר ד' אל משה עתה תראה וגו'].
הוספות
עריכהכי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו ביד חזקה מלמעלן וביד חזקה מלמטן: ביד חזקה ישלחם מלמעלן: דכת' (י"א א') עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם זו מכת בכורות: וביד חזקח יגרשם מארצו מלמטן: דכת' (י״ב ל"ג) ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ: ואומר (תהלים ק"ה ל"ח) שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם:
וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר הפרש בין נבואת האבות לנבואת משה ושאר הנביאים: האבות כשהיה הקב"ה עלה עליהן לדבר עמהן לא היה עלה לא בחיות ולא במרכבה ולא בשאר מיני הכבוד אלא על גבן היתה שכינה שורה: אמר ר' שמעון האבות הן הן המרכבה שנ' (בראשית י"ז כ"ב) ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם והנה ה' נצב עליו (שם כ״ח י"ג): מפני מה שהיו מקודשין לשרית השכינה: אבל שאר הנביאים היה עלה עליהן בכבוד כל אחד ואחד כפי כוחו: האבות כשהיה הקב"ה נגלה עליהן לדבר עמהן לא היה עלה לא בברקים ולא ברעמים ולא בקולות ולא בזוועות מפני שהן יודעין את כוחו ואת גבורתו ואת גדלו ואת גאונו: אבל שאר הנביאים היה הקב"ה עלה עליהן בקולות וברעמים ובברקים ולפידים לפי צורך בני דורן מפני מה מפני שאין בני דורן יודעין כוח גבורתו של הקב״ה הלויי בקולות וברקים והלויי יכנעו: האבות כשהיה הקב"ה עלה עליהן לצוותן לא היה מתנה עמהן אם בחקותי תלכו ואם בחקותי [תמאסו] (ויקרא כ"ו ג' וט״ו) מפני מה מפני שהן יודעין כוח מתן שכרן של צדיקים ופורענותן של רשעים ואינן צריכין להתרות בהן: אבל שאר הנביאים הלויי יפרש להן מתן שכרן [של צדיקים] ופורענותן [של רשעים] כמה פעמים והלויי יכנעו בני דורן: האבות כשהיה הקב״ה מדבר עמהן לא היה קולו (מרעים) [מרעיש] את העולם אלא בחשאי שלא היה הצורך להשמיע בני דורן: אבל שאר הנביאים כשהיה הקב״ה מדבר עמהן היה מרעיש את העולם שנ' (תהלים כ"ט ה') קול ה' שובר ארזים: בד"א עד שלא הוקם המשכן אבל משהוקם המשכן נתייחד מקום לדבור ולא היה העולם מרעיש: האבות כשהיה הקב״ה מצווה אותן לפנות מארץ לארץ לא היה מבטיחן משהוא עושה להן מפני מה מפני שהיו בעלי אמנה: אבל שאר הנביאים כמה הבטחות הבטיחן והלואי יאמינו בני דורן כמה הבטיח את אבתינו במצרים אל ארץ זבת ודבש (ג' ח') וכן במדבר אע"פ כן היו בספק: כמה הבטיחנו אף לנו רני עקרה (ישעיה נ"ד א') קומי אורי (שם מ' א') נחמו נחמו עמי (שם מ' א') גילי מאד בת ציון (זכריה ט' ט') הנה יום בא לה' (שם י"ד א') הנני שולח מלאכי (מלאכי ג' א') ואע"פ כן מתפוגגין: האבות לא היו צריכין לפרש להן שם המפורש אבל שאר הנביאים נתפרש להם השם: שהיו בני רודן [צריכין] לכך: ראייה לדבר ממשה רבינו שנא' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: לא נגליתי להם כמוך:
לכן אמר לבני ישראל אני ה' ר' יודן אומר כדאי היו ישראל ראויין לישטף במצרים שהפרו ברית מילה ועברו ע"ז אלמלא שהביא הקב״ה עצמו בשבועה שנ' לכן אמר לבני ישראל אני ה' ואין לכן אלא שבועה שנ' (ש"א ג' י"ד) ולכן נשבעתי לבית עלי: אני ה'. אני יודע שסופן למרוד בי ולהכעיס לפני ואע"פ כן הריני גואלן למען שמי וכן הוא אומר (ב' כ"ה) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים: ר' יהודה בן לקיש אומר ירא אלהים ראה שעתידין להכעיס: ידע אלהים שעתידין למרות ולנאץ אע"פ כן גאלן למען שמו שנ' (יחזקאל כ' ט') ואעש למען שמי: ר' שמעון בר' אלעזר אומר הרי הוא אומר (ישעיה ס"ג ח') ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע: יכול לא היה גלוי לפניו שעתידין לשקר ת"ל אך יכול גאלן כבני אדם משקרין ת"ל בנים לא ישקרו: מלמד שעשו תשובה ודנן לפי שעתן:
אלה ראשי בית אבותם ר' עקיבה אומר לא נאמרה פרשה זו ויצום אל בני ישראל אלא אמר לו הקב"ה שתף עמך ראשים לעולם אין העוף פוריח בלא כנפים: ר' יהודה אומר לא נאמר לו ליחס אלא שבטו של לוי בלבד אמר לו ר' נחמיה אם כן היה לו ליחסו בלבד מפני מה שתף עמו ראובן ושמעון אמר לו שלא לפטם את שלפניו: אמר ר' יהושע בן קרחה לא נאמר לו אלא ליחס בניו של קרח שנ' (ו' כ"ד) ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף: ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר לא נאמר לו אלא ליחס פנחס עם שבטו של לוי שנא' (ו' כ"ה) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פנחס: