מכילתא דרשב"י/ג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
תוכן עריכה
ומשה היה רועה וגו' בלבת אש מתוך הסנה. רשב"י אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה, מה הסנה הזה קשה מכל אילנות שבעולם וכל צפור שנכנס לתוכו אין יוצאת הימנו בשלום אלא נחתכת איברים איברים, כך שעבוד מצרים קשה לפני המקום מכל שיעבודין שבעולם. מעולם לא יצא עבד או שפחה בן חורין ממצרים אלא הגר בלבד שנאמר (בראשית י"ב כ') ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו: ד"א מתוך הסנה ר' יהושע אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה שכל זמן שישראל בצרה כאלו צרה לפניו שנאמר (ישעיה ס"ג ט') בכל צרתם לו צר: ואומר (תהלים צ"א ט"ו) עמו אנכי בצרה ואומר (זכריה ב' י"ב) כי כל הנוגע בכם נוגע בבבת עינו: כינה הכתוב שכל המזיק את ישראל כביכול אין מזיק אלא במי שאמר והיה העולם. וכך היה ר' יהושע אומר בוא וראה כמה רחמיו וזכיותיו של הקב"ה על ישראל, ירדו למצרים שכינה עמהם שנאמר (בראשית מ"ו ד') אנכי ארד עמך מצרימה. עלו שכינה עמהם שנאמר (שם) ואנכי אעלך גם עלה , ירדו לים שכינה עמהם שנ' (שמות י"ד י"ט) ויסע מלאך האלהים, באו למדבר שכינה עמהם שנאמר (דברים א' ל"א) ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ד' אלהיך עד שבאו לבית המקדש. שרויין בצער כביכול שרוי עמהם בצער שנאמר מתוך הסנה, שרויין בריוח שרוי עמהם בריוח שנ' (תהלים ק"ו ה') לראות בטובת בחיריך לשמוח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך: ד"א מתוך הסנה ר' יוסי אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה מפני שהוא טהור ואין אומות העולם עושין אותו ע"ז. ד"א מתוך הסנה גוי אחד שאל את רבן גמליאל א"ל מפני מה נגלה הקב"ה על משה מתוך הסנה. א"ל אלו נגלה על חרוב אחד או על תאנה אחת הייתי אומר שיש מקום בארץ פנוי מן השכינה עכשיו נגלה על הסנה ללמדך שאין מקום בארץ פנוי מן השכינה: ד"א מתוך הסנה א"ר יוסי ולמה מתוך הסנה אלא מה דרכו של סנה אדם מכניס ידו לתוכו אינו ניזוק מפני שקוציו כפופין למטה ואם בקש להוציא את ידו הקוצין תופשין אותה כך כשירדו ישראל למצרים קבלו אותן שנאמר (בראשית מ"ז ו') ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך וכיון שבקשו לצאת תפשו אותן שנאמר (שמות ה' ב') וגם את ישראל לא אשלח: ר"א מתוך הסנה נס גדול ראה משה שראה את הסנה והוא מלבלב ועולה מתוך האש ואם תמיה אתה על הדבר הזה בוא וראה ממקלו של אהרן שהוא של עץ יבש והוציא שקדים ופרחים: ד"א למה מתוך הסנה ר' אלעזר בן ערך אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה לפי שיכול המקום שידבר מראש הרים ומראש הגבעות מגבהי עולם ומארזי לבנון אלא השפיל עצמו ודבר מתוך הסנה ועליו אמר שלמה (משלי כ"ט כ"ג) ושפל רוח יתמוך כבוד: אי אתה מוצא מן האילנות שפל מן הסנה וכן הוא אומר (תהלים קל"ח ו') כי רם ד' ושפל יראה.
הוספות עריכה
ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה זה בנין אב כל מקום שנ' דבר נקדים בו קרייה לדבר: לא אם אמרת בדבור הסנה שהוא תחלה לדבר תאמר בדבור הר סיני שאינו תחלה לדבר ת"ל (י"ט ג') ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר אם אמרת בצד השווה שבהן שהן דבר ובאש ומפי קדש למשה הקדם בהן קרייה לדבר תאמר בדבור אהל מועד שאינו באש ת"ל (ויקרא א' א') ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר: אלא הצד השוה שבהן שהן דבר ומפי קדש למשה הקדים בהן קרייה לדבר: מניין שכל קרייה וקרייה היו משה משה ת"ל (ג' ד') ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה שאין ת"ל ויאמר מלמד שכל הקריות היו משה משה: ומניין על כל קרייה היה אומר הנני ת"ל מתוך הסנה ויאמר הנני שאין ת"ל ויאמר מלמד שעל כל קרייה וקרייה היה אומר הנני: משה משה אברהם אברהם (ברש' כ"ב י"א) יעקב יעקב (שם מ"ו ב') שמואל שמואל (ש"א ג' י') לשון חבה ולשון זירוז: ד"א משה משה הוא משה עד שלא נידבר עמו הוא משה משנידבר עמו:
ויאמר אל תקרב הלם אמר ר' יהושע בן קרחה כשאמר משה הנני אין לשון הנני אלא הריני למלכות אמר לו הקב"ה במקום עמודו של עולם אתה עומד אברהם אומר (בראשית כ"ב א') הנני ואתה אומר הנני אל תקרב הלם אין הלם אלא מלכות שנ' (ש"ב ז' י"ח, דה"א י״ז ט"ז) מי אנכי ה' אלהים ומי ביתי כי הבשותני עד הלום וכן הוא אומר (ש"א י' כ"ב) הבא עוד הלום איש:
ויאמר אנכי אלהי אביך נגלה עליו הקב"ה תחלה בקולו של עמרם אביו כדי שלא יתירא לפי שמשמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע: באותה שעה שמח משה ואמר עמרם אבי חי אמר לו הקב״ה אנכי אלהי אביך אלהי אברהם וגו' בפתוי באתי אליך שלא תתירא מיד ויסתר משה פניו מיכאן אמרו חכמים אשרי המכיר את מקומו והעומד במקומו ועליו אמר שלמה (קהלת י' ד') אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח:
ויאמר ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים מגיד הכתוב ששעבוד מצרים קשה לפני המקום מכל שעבודין שבעולם שנ' ראה ראיתי מה ת"ל ראה ראיתי שני פעמים שמאחר שמטבעין אותן בים חוזרין וכובשין אותן בבנין: מושלו משל למה הדבר דומה לאחד שנטל את המקל והכה בו שני בני אדם שניהם קבלו את הרצועה מתוך המקל כך צערן ושעבודן של ישראל גלוי וידוע לפני המקום לכך נאמר כי ידעתי את מכאוביו:
וארד להצילו מיד מצרים זו ירידה חמישית שכת' בשכינה: ר' שמעון בן יוחאי אומר כשנגלה הקב"ה על משה בסנה לשלחו למצרים אמר לפניו רבונו של עולם השבע לי שכל מה שאני מבקש ממך אתה נותן לי ונשבע לו על כך חוץ משני דברים מהכנסת הארץ ויום המיתה ונשבע ושמר מה שנשבע לו שנא' (ישעיה מ"ה כ"ג) בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון: ולהעלותו מן הארץ ההיא. מגיד הכת' שארץ ישראל בגבהו של עולם: אל ארץ טובה ורחבה. שמרחבת לבו של אדם וכן הוא אומר (ירמיה ג' י"ט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי: מה צבי זה קל ברגליו מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לבוא מכל פירות הארצות: ד"א מה צבי זה משאתה מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו כך אין ארץ ישראל מחזקת פירותיה בשעה שישראל עושין את התורה: ד"א מה צבי קל לאכול מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלין לאכול מכל פירות הארצות: או קלין יכול לא הן שמנים ת"ל (ג' ח') ארץ זבת חלב ודבש שמנים כחלב ומתוקים כדבש וכן הוא אומר (ישעיה ה' א') אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן: מה שור זה אין בו גבוה מקרנו כך ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות: או מה שור זה אין בו פוסלת מקרנו כך ארץ ישראל פסולת מכל הארצות ת"ל בקרן בן שמן שמינה היא ארץ ישראל: ללמדך שכל מי שגבוה מחבירו משובח מחבירו: ארץ ישראל לפי שהיא גבוהה מכל משובחת מכל: בית המקדש לפי שהוא גבוה מכל משובח מכל [ולפי שהיה חביב מכל נברא לפני כל שנאמר (ירמיה י"ז י"ב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו: ארץ ישראל שהיתה חביבה מכל נבראת קודם לכל שנאמר](משלי ח' כ"ו) [עד לא עשה ארץ והחוצות וראש עפרות תבל, ארץ אלו שאר ארצות וחוצות אלו מדברות ו[ראש עפרות] תבל זו היא ארץ ישראל ר' שמעון בן יוחאי אומר תבל זו (ארצו) [ארץ ישראל] שנאמר (שם ל"א) משחקת בתבל ארצו ואומר (שם ל') משחקת לפניו בכל עת ולמה נקרא שמו תבל על שם שהיא מתובלת בכל [שכל] הארצות יש בזו שאין בזו ויש בזו שאין בזו אבל ארץ ישראל אינה חסירה כלום שנאמר (דברים ח' ט') לא תחסר כל בה:] נחלת צבי צבאות גוים (שם' ג' י"ט) ארץ שהיא עושה חוילאות חוילאות למלכים ושלטונים שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי אומר לא עשיתי כלום כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטראות וחלאות בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום:
לך ואספת את זקני ישראל אמר ר' עקיבה נמשלו ישראל כעוף מה עוף אינו יכול לפרוח בלא כנפים כך ישראל אין יכולין לעמוד בלא זקנים: פקד פקדתי אתכם. זו היא מסורת אגדה שבידן שמי שיבא ויאמר להן בלשון פקידה הוא גאלן:
ואמר אעלה אתכם מארץ מצרים אל ארץ הכנעני מגיד שארץ כנען משובחת ממנה: ארץ מצרים אם אתה עמיל בה בפסל ובקורדום ונותן שנת עיניך עליה ואם לאו אין בידך כלום אבל ארץ ישראל אינה כן אלא הן ישינין על מטותיהן והמקום מוריד להן גשמים: משל למלך שהיה מהלך בדרך וראה בן טובים אחד ומסר לו עבד אחד לשמשו שוב ראה בן טובים אחד מעודן ומפונק מסר לו שני עבדים לשמשו: שוב ראה בן טובים מעודן ומפונק ועוסק בפעולה ומכירו ואת אבותיו אמר גזרה שאני עושה בידי ומאכילו: כך כל הארצות נותנין להן שמשין לשמשן: מצרים שותה מן נילוס: בבל שותה מן הנהרות: אבל ארץ ישראל אינה כן אלא הן ישנין על מטותיהן והמקום מוריד להן גשמים: ללמדך שלא כמדת בשר ודם דרכי המקום: דרכי בשר ודם קונה לו עבדים שהן זנין ומפרנסין אותו אבל מי שאמר והיה העולם קונה לו עבדים שיהא הוא זנן ומפרנסן:
והיה כי תלכון לא תלכו ריקם זו מצות לא תעשה: ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה, זו מצות עשה: כלי כסף וכלי זהב ושמלות. האחרון האחרון חביב: הראוי לשאול כלי כסף שואל: כלי זהב שואל: בגדים שואל: אמר ר' עקיבה שלוש מתנות טובות נתן הקב״ה לישראל וכשחטאו ניטלו מהם וחזרו למקומן: תורה דכת' (שמות כ"ד י"ב) ואתנה לך את לוחות האבן: ואומר (כ' כ"ב) כי מן השמים דברתי עמכם: וכשאדם למד פרק ושכחו לשמים הוא עולה שנ' (משלי כ"ג ה') התעיף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף השמים: ותחלת ישראל דכת' (יהושע כ"ד ג') ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר: וכשחטאו ויגלם מעבר לנהר כוש (ע' צפניה ג' י'): ובזת מצרים וכשחטאו עלה שישק מלך מצרים ולקח את אוצרות בית ה' (מ"א י"ד כ"ה):