מיני תרגומא על התורה/ויקרא/יד


פרשת מצורע אחר שהאריך הרמב״ן במקרא הזה בתקון נפלא כתב בזה״ל ויתכן עוד שנאמר בתקון הענין הזה כי פשה במקום הזה כטעם פרח ושניהם ענין צמיחה כי כשיש שם נגע יאמר פשה בגדולו והתפשטו וכשאין שם נגע יאמר פשה בצמיחתו ושובו כי הכל ענין גדול וכן אונקלוס פתר בכולן אוֹסֵף ולשון תוספות יאמר בדבר הגדול ונוספה אל האחר כגון ונוסף גם הוא על שונאינו. ונוספה נחלתן. ויאמר בדבר החוזר כגון יוסף השם שנית ידו. ויתנבאו ולא יספו לא חזרו עוד להנבא וכו׳ זהו הנראה אלי בענין הפרשה הזאת כדי שיהיו דברי חכמים קיימים והוא דבר נאה ומתקבל עכ״ל: