ביאור:שעמום בספר קהלת: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
עדכון מאתר הניווט בתנך
 
שורה 1:
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 
 
{{מאמר כלל}}
 
הפתיחה לספר קהלת מתארת עולם מאד משעמם - עולם שבו שום דבר לא משתנה (קהלת א ג-ט): " {{צ|מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת}} {{צ|הַשָּׁמֶשׁ? דּוֹר הֹלֵךְ}} {{צ|וְדוֹר בָּא, '''וְהָאָרֶץ''' לְעוֹלָם עֹמָדֶת. וְזָרַח '''הַשֶּׁמֶשׁ''' וּבָא '''הַשָּׁמֶשׁ,''' וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן, סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ '''הָרוּחַ''' וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב '''הָרוּחַ''' . כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל '''הַיָּם''' '''וְהַיָּם''' אֵינֶנּוּ מָלֵא, אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת. כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר, לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ. מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה}} {{צ|וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה}} {{צ|, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.}} " הארץ, השמש, הרוח והמים - כולם קבועים, שגרתיים ומשעממים, ולכן נראה שאין טעם לחיות ולהתאמץ, "'''מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש?".'''
 
הפתרון לשיעמום זה מופיע לקראת סוף הספר (קהלת יא א-ח): {{צ|שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי '''הַמָּיִם''' , כִּי בְרֹב '''הַיָּמִים''' תִּמְצָאֶנּוּ. תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל '''הָאָרֶץ''' . אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל '''הָאָרֶץ''' יָרִיקוּ וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן, מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא. שֹׁמֵר '''רוּחַ''' לֹא יִזְרָע, וְרֹאֶה בֶעָבִים לֹא יִקְצוֹר. כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ '''הָרוּחַ''' כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל. בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. וּמָתוֹק הָאוֹר, וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת '''הַשָּׁמֶשׁ''' . כִּי אִם שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח, וְיִזְכֹּר אֶת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל שֶׁבָּא הָבֶל}}
 
שימו לב להקבלות המסומנות בקו: המים, הארץ, השמש והרוח - כל אותם יסודות שהופיעו בפתיחת הספר - מופיעים גם כאן {{קטן|קטן= (הרב יואל בן נון כבר שם לב להקבלה זו - ראה מאמרו בספר "סוכת שילה")|}} . אלא שהפעם, המסקנה העולה מהם היא הפוכה - לא שיגרה ושיעמום אלא דווקא עניין ואתגר; כל אחד מהיסודות מציב עניין אחר ואתגר אחר, ובכל אחד מהם יש משל ונמשל:
 
'''המיםהארץ''' :
 
::*בפרק א התלונן קהלת על כך שהארץ עומדת לעולם, ואף דור אינו מצליח לשנות אותה: {{צ|דורדּוֹר הולךהֹלֵךְ ודורוְדוֹר באבָּא, והארץוְהָאָרֶץ לעולםלְעוֹלָם עומדתעֹמָדֶת}} ( [[Tnk1/ktuv/mgilot/qh-01-04|פירוט]] );
::*בפרק א התלונן קהלת על כך שהמים זורמים באופן מחזורי, ולכן אינם ממלאים שום תכלית: {{צ|כל הנחלים זורמים אל הים, והים איננו מלא; אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת}}: המים זורמים אל הים, מי הים מתאדים וחוזרים אל הנחלים, וכן הלאה.
::*בפרק יא מסייג קהלת את דבריו ואומר, שמעל הארץ, לא הכל קבוע ויציב: {{צצמ|תןתֶּן חלקחֵלֶק לשבעהלְשִׁבְעָה וגםוְגַם לשמונהלִשְׁמוֹנָה, כיכִּי לאלֹא תדעתֵדַע מהמַה יהיהיִּהְיֶה רעה'''רָעָה עלעַל הארץהָאָרֶץ'''|קהלת יא ב}}( [[Tnk1/ktuv/mgilot/qh-11-0203|פירוט]] ). מצד שני, הוא אומר ש:  {{צצמ|אםאִם ימלאויִמָּלְאוּ העביםהֶעָבִים גשםגֶּשֶׁם - עלעַל הארץהָאָרֶץ יריקו,יָרִיקוּ; ואםוְאִם יפוליִפּוֹל עץעֵץ בדרוםבַּדָּרוֹם ואםוְאִם בצפוןבַּצָּפוֹן - מקוםמְקוֹם שיפולשֶׁיִּפּוֹל העץהָעֵץ שםשָׁם יהואיְהוּא|קהלת יא ג}}( [[Tnk1/ktuv/mgilot/qh-11-0203|פירוט]] ): בסופו של דבר הכל נופל על הארץ; הארץ עצמה היא יציבה וקבועה, והיציבות של הארץ מאפשרת לחזות איפה יפלו הדברים ולאן יגיעו בסופו של דבר; גם אם תבוא רעה בלתי צפויה, היא תיעצר בסופו של דבר, כי יש נקודה שממנה כבר אי אפשר לרדת.
::*הנמשל הוא: נצל את הקביעות והיציבות של חוקי הטבע כדי לחזות ולתכנן את העתיד; וכן: אל תתייאש, גם אם נראה שהמצב רע מאד, דע שיש סוף וגבול לצרות, וכשתיפול עד הרצפה, תוכל לקום ולהמשיך הלאה ( [[ביאור:רעה על הארץTnk1/ktuv/mgilot/qh-11-0203|פירושים נוספים]] ).
 
'''הרוחהמים''' :
 
::*בפרק א התלונן קהלת על כך שהמים זורמים באופן מחזורי, ולכן אינם ממלאים שום תכלית: {{צ|כל הנחלים זורמים אל הים, והים איננו מלא; אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת}}: המים זורמים אל הים, מי הים מתאדים וחוזרים אל הנחלים, וכן הלאה.
::*בפרק יא מציע קהלת {{צ|שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו}}: נצל את המחזוריות של המים לטובתך: השלך לחם על פני המים, ובסופו של דבר הוא יחזור אליך.
::*זה כמובן משל; הנמשל הוא, לפי רוב הפירושים, עזרה לזולת - שלח עזרה וחסד לאחרים, כי יש מחזוריות בעולם, בסופו של דבר החסד יחזור אליך. זו לא רק עצה טובה, זה גם עושה את החיים מעניינים יותר ( [[ביאור:שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנוTnk1/ktuv/mgilot/qh-11-01|פירושים נוספים]] ).
 
'''הארץהרוח''' :
::*בפרק א התלונן קהלת על כך שהרוח תמיד נושב באותם מקומות: {{צ|הולך אל דרום וסובב אל צפון, סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח}}.
::*בפרק יא אומר קהלת: {{צ|שומר רוח לא יזרע, ורואה בעבים לא יקצור. כאשר אינך יודע את דרך הרוח, כעצמים בבטן המלאה, כן לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל. בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך, כי לא תדע איזה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים}}: הרוח הוא מפתיע; הוא אמנם מסתובב באותם מקומות, אבל אי אפשר לחזות ולדעת את מסלולו מראש, והדבר מוסיף עניין ואתגר לחיים. החקלאי, המעוניין לזרוע, אינו צריך לחכות שמזג האויר יתאים לזריעה, אלא לזרוע שוב ושוב בזמנים שונים, ובסופו של דבר, בוודאי כיוון הרוח ישתנה לטובה, כך שלפחות אחד ממחזורי הזריעה יצליח ( [[ביאור:שומר רוח לא יזרעTnk1/ktuv/mgilot/qh-11-0406|פירוט]] ).
::*הנמשל כתוב כאן בפירוש - הנמשל של "הרוח" הוא " '''מעשה האלהים, אשר יעשה את הכל''' ": ה' נותן לך בכל יום אתגרים חדשים ומפתיעים - אתה רק צריך לשים לב אליהם, ואז תראה שהחיים הם מאד מעניינים ובכלל לא שגרתיים. בנוסף לכך, מכיוון שאיננו יכולים לדעת ... [ההמשך חסר]
 
'''השמש''' :
::*בפרק א התלונן קהלת על כך שהארץ עומדת לעולם, ואף דור אינו מצליח לשנות אותה: {{צ|דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת}};
::*בפרק א התלונן קהלת על כך שהשמש תמיד זורח ושוקע באותו מקום: {{צ|וזרחוְזָרַח השמשהַשֶּׁמֶשׁ, ובאוּבָא השמש,הַשָּׁמֶשׁ; ואלוְאֶל מקומומְקוֹמוֹ שואףשׁוֹאֵף, זורחזוֹרֵחַ הואהוּא שםשָׁם}}.
::*בפרק יא מסייג קהלת את דבריו ואומר, שמעל הארץ, לא הכל קבוע ויציב: {{צ|תן חלק לשבעה וגם לשמונה, כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ}}. מצד שני, הוא אומר ש: {{צ|אם ימלאו העבים גשם - על הארץ יריקו, ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון - מקום שיפול העץ שם יהוא}}: בסופו של דבר הכל נופל על הארץ; הארץ עצמה היא יציבה וקבועה, והיציבות של הארץ מאפשרת לחזות איפה יפלו הדברים ולאן יגיעו בסופו של דבר; גם אם תבוא רעה בלתי צפויה, היא תיעצר בסופו של דבר, כי יש נקודה שממנה כבר אי אפשר לרדת.
::*בפרק יא אומר קהלת:, {{צצמ|ומתוקוּמָתוֹק האורהָאוֹר, וטובוְטוֹב לעינייםלַעֵינַיִם לראותלִרְאוֹת אתאֶת השמש'''הַשָּׁמֶשׁ'''|קהלת יא ז}}: מה אכפת לך שהשמש זורח בכל יום באותו מקום? הרי אור השמש הוא מתוק ונעים, ומוסיף שמחה לחיים (וזהזה גם הוכח מדעית).
::*הנמשל הוא: נצל את הקביעות והיציבות של חוקי הטבע כדי לחזות ולתכנן את העתיד; וכן: אל תתייאש, גם אם נראה שהמצב רע מאד, דע שיש סוף וגבול לצרות, וכשתיפול עד הרצפה, תוכל לקום ולהמשיך הלאה ( [[ביאור:רעה על הארץ|פירושים נוספים]] ).
::*והנמשל כתוב בפסוק הבא:, {{צצמ|כיכִּי אםאִם שניםשָׁנִים הרבההַרְבֵּה יחיהיִחְיֶה האדםהָאָדָם, בכולםבְּכֻלָּם ישמח,יִשְׂמָח; ויזכורוְיִזְכֹּר אתאֶת ימייְמֵי החושךהַחֹשֶׁךְ כיכִּי הרבההַרְבֵּה יהיויִהְיוּ, כלכָּל שבאשֶׁבָּא הבלהָבֶל|קהלת יא ח}} - גם אם החיים שלך הם שגרתיים וחוזרים על עצמם במשך שנים רבות, מה אכפת לך? שמח על כל יום ויום שאתה חי, על כל יום שאתה זוכה לראות את אור השמש.
 
'''הרוח''' :
 
== תגובות ==
::*בפרק א התלונן קהלת על כך שהרוח תמיד נושב באותם מקומות: {{צ|הולך אל דרום וסובב אל צפון, סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח}}.
 
::*בפרק יא אומר קהלת: {{צ|שומר רוח לא יזרע, ורואה בעבים לא יקצור. כאשר אינך יודע את דרך הרוח, כעצמים בבטן המלאה, כן לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל. בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך, כי לא תדע איזה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים}}: הרוח הוא מפתיע; הוא אמנם מסתובב באותם מקומות, אבל אי אפשר לחזות ולדעת את מסלולו מראש, והדבר מוסיף עניין ואתגר לחיים. החקלאי, המעוניין לזרוע, אינו צריך לחכות שמזג האויר יתאים לזריעה, אלא לזרוע שוב ושוב בזמנים שונים, ובסופו של דבר, בוודאי כיוון הרוח ישתנה לטובה, כך שלפחות אחד ממחזורי הזריעה יצליח ( [[ביאור:שומר רוח לא יזרע|פירוט]] ).
משעמם
::*הנמשל כתוב כאן בפירוש - הנמשל של "הרוח" הוא " '''מעשה האלהים, אשר יעשה את הכל''' ": ה' נותן לך בכל יום אתגרים חדשים ומפתיעים - אתה רק צריך לשים לב אליהם, ואז תראה שהחיים הם מאד מעניינים ובכלל לא שגרתיים. בנוסף לכך, מכיוון שאיננו יכולים לדעת ... [ההמשך חסר]
 
:::: -- Sara Redy, 2014-12-28 22:28:59
'''השמש''' :
 
נפלא
::*בפרק א התלונן קהלת על כך שהשמש תמיד זורח ושוקע באותו מקום: {{צ|וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שם}}.
::*בפרק יא אומר קהלת: {{צ|ומתוק האור, וטוב לעיניים לראות את השמש}}: מה אכפת לך שהשמש זורח בכל יום באותו מקום? הרי אור השמש הוא מתוק ונעים, ומוסיף שמחה לחיים (וזה גם הוכח מדעית).
::*והנמשל כתוב בפסוק הבא: {{צ|כי אם שנים הרבה יחיה האדם, בכולם ישמח, ויזכור את ימי החושך כי הרבה יהיו, כל שבא הבל}} - גם אם החיים שלך הם שגרתיים וחוזרים על עצמם במשך שנים רבות, מה אכפת לך? שמח על כל יום ויום שאתה חי, על כל יום שאתה זוכה לראות את אור השמש.
 
:::: -- איתן איש בית, 2017-05-29 06:16:46
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:קהלת א ג|שעמום בספר קהלת]]
[[קטגוריה:קהלת א ט|שעמום בספר קהלת]]
[[קטגוריה:קהלת יא א|שעמום בספר קהלת]]
[[קטגוריה:החיים|שעמום בספר קהלת]]
[[קטגוריה:מגילת קהלת|שעמום בספר קהלת]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=