רי"ף על הש"ס/ברכות/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מתני'. היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא, אם כוון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. בפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב. ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב- דברי ר"מ. ר' יהודה אומר- באמצע, שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.'''▼

'''גמ'.''' ת"ר ק"ש ככתבה, דברי רבי. וחכמים אומרים בכל לשון. מ"ט דרבי, אמר קרא "והיו" בהוייתן יהו. ורבנן מ"ט, דאמר קרא "שמע", בכל לשון שאתה שומע- אבל "והיו", שלא יקרא למפרע הוא דאתא. וקיי"ל כרבנן, חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דסתם לן תנא דמתניתין כוותיהו, דתנן ואלו נאמרין בכל לשון- פרשת סוטה, וידוי מעשר וק"ש ותפילה וברכת המזון ושבועת העדות ושבועת הפיקדון, וקיי"ל דסתם מתני' ומחלוקת דברייתא הלכה כסתם מתני'. והא דקתני, תפילה בכל לשון- ה"מ בציבור אבל ביחיד לא, דאמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי.ואמר ר' יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי, אין מלאכי השרת נזקקין לו- לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית.▼

ת"ר שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד,עד כאן צריכה כוונת הלב - דברי ר"מ. אמר רבא הלכה כר"מ. תניא סומכוס בן יוסף אומר: כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. אמר רב אחא בר יעקב: ובדלי"ת מאריך. א"ר אשי: ובלבד שלא יחטוף בחי"ת. ר' ירמיה, הוה יתיב קמיה דרבי חייא בא אבא.חזייא, דהוה קא מאריך טובא.א"ל ואלא עד כמה? א"ל כדי שתמליכהו על השמיים ועל הארץ ועל ארבע רוחות העולם.▼

אמר רב נתן בר מר עוקבא, אמר רב יהודה: "עד לבבך"- בעמידה, שאם היה מהלך והתחיל בק"ש צריך שיעמוד עד "על לבבך" ואח"כ מהלך. ומפרש בירושלמי: רב הונא ורב אידי בר יוסף בשם שמואל אמרי: צריך לקבל עליו עול מלכות שמיים מעומד, לא שאם היה יושב עומד, אלא אם היה מהלך עומד. ור' יוחנן אומר כל הפרשה כולה בעמידה. ▼

ולית הלכתא, לא כרב נתן ולא כר"י- דקי"ל כרבא דהוא בתרא דפסק, הלכתא כר"מ דלא צריך כוונה אלא בפסוק ראשון. הלכך, א"צ לעמוד אלא בפסוק ראשון בלבד. וכבר ראינו מי שדחה דברי ר' יוחנן, מדפסק רבא הלכה כר"מ- ופסק כרב נתן דאמר עד "על לבבך" בעמידה. והדין פסקא לאו מעליא הוא, דכי היכי דדחו דברי רבא- דברי ר' יוחנן ה"נ דחו דברי ר' נתן.▼

אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: אמר "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" ונאנס בשינה- יצא. א"ל רב נחמן: לדרו עבדיה בפסוקא קמא צערן, מכאן ואילך לא תצערן. א"ל רב יוסף לרב יוסף בריה דרבא: אבוך היכי עביד? א"ל בפסוקא קמא מצער נפשיה מכאן ואילך לא מצער נפשיה.▼

אמר רב יוסף: פרקדן לא יקרא ק"ש.ק"ש הוא דלא ליקרי, הא מיגנא שפיר דמי, והא ריב"ל לייט אמאן דגני אפרקיד- כי מצלי פורתא שפיר דמי.מקרי אע"ג דמצלי אסור, והא ר' יוחנן מצלי וקרי- שאני ר' יוחנן דבעל בשר הוה.▼

'''בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב'''- ת"ר היה קורא ק"ש ופגע בו רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה, בפרקים- שואל מפני הכבוד וא"צ לומר שהוא משיב, ובאמצע- שואל מפני היראה ואין צ"ל שהוא משיב, דברי ר"מ. ר' יהודה אומר: באמצע- שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים- שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם, וכן הלכתא.▼

בעא מיניה אחאי תנא דרבי חייא מר' חייא: בהלל ובמגילה מהו שיפסיק, מי אמרינן ק"ש דאורריתא פוסק, הלל דרבן מבעיא- או דלמא פרסומי ניסא עדיף? א"ל פוסק ואין בכך כלום. אמר רבא: ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל, בין פרק לפרק-פוסק, באמצע הפרק-אינו פוסק. ימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל, אפילו באמצע הפרק פוסק- והלכתא כרבא.▼

ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל, כתבנום בעניין חנוכה.▼

אמר רב נתן כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל, כאלו עשאו במה שנאמר "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא" [ישעיה ב,כב], אל תקרי בַמֶּה אלא בָּמָה- והני מילי במשכים לפתחו, אבל בשאינו משכים לפתחו שרי- דתנן, בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.▼

אמר ר' יצחק בר אשיאן: אסור לאדם לצאת לדרך קודם שיתפלל שנאמר "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" [תהילים פה]. אמר רב אידי בר אבין: כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך, הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר "צדק לפניו יהלך וגו'".▼

'''מתני'. אלו הן ביו הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. ר' יהודה אומר: בין ויאמר לאמת ויציב, לא יפסיק'''.▼

'''גמ'.''' אמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן: הלכה כרבי יהודה. ואמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן: מאי טעמא דרבי יהודה, דכתיב "וה' אלוהים אמת" [ירמיה י]. חוזר ואומר אמת, או אינו חוזר ואומר אמת? ר' יוחנן אמר: חוזר ואומר אמת, ורבא אמר: אינו חוזר ואומר אמת- והלכתא כרבא.▼

'''מתני'. אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה- שמע לוהיה אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצוות.והיה אם שמוע לויאמר, מפני שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום.'''▼

'''גמ''''. אמר עולא: כל הקורא ק"ש בלא תפילין, כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן, כאלו הקריב תודה בלא מנחה וזבח בלא נסכים. וא"ר יוחנן הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמיים שלימה, יפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל- וזו היא מלכות שמיים שלימה, וכל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'" [תהילים כו]. ▼

'''מתני'. הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא- דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר: לא יצא; קרא ולא דקדק באותיותיה, ר' יוסי אומר יצא, ר' יהודה אומר לא יצא. הקורא למפרע לא יצא, קרא וטעה יחזור למקום שטעה.'''▼

'''גמ''''. אמר רב יוסף: מחלוקת בק"ש, אבל בשאר מצוות דברי הכל יצא. דתניא, לא יברך אדם ברכת המזון בלבן ואם בירך יצא.▼

'''קרא ולא דקדק באותיותיה: רבי יוסי אומר יצא, ר"י אומר לא יצא''' - אמר ר' יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל, שאם לא השמיע לאזנו יצא ואם לא דקדק באותיותיה יצא. ודווקא בדיעבד אבל לכתחילה לא.▼

תני רב עובדיה קמיה דרבא, "ולמדתם" שיהא למדוך תם כדי ליתן ריווח בין הדבקים. עני רבא בתריה: כגון "בכל לבבך", "על לבבך", "בכל לבבכם", עשב בשדך", "ואבדתם מהרה", "על לבבכם", "הכנף פתיל", "אתכם מארץ".▼

ירושלמי- ר' לוי ור' איבו דמן חיפה, בשם רב סיסי: צריך להתיז זיין של "למען תזכרו". ר' יונה בשם רב חסדא אמר: צריך להתיז "כי לעולם חסדו".▼

תנו רבנן: כיצד כורכין את שמע? אומרים שמע וגו' ולא היו מפסיקין- דברי ר"מ. רבי יהודה אומר: מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ואנן, מאי טעמא? אמרינן ליה, כדדריש רבי שמעון בן פזי: "ויקרא יעקב וגו' ראובן בכורי אתה" (בראשית מט)- ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה, אמר שמא יש במטתי פסול כאברהם אבי אבי שיצא ממנו ישמעאל וכיצחק אבי שיצא ממנו עשיו.אמרו לו: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח ואמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. אמרי רבנן, היכי נעביד? נמריה- משה לא אמריה משה, לא נימריה- אמריה יעקב! התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי.▼

'''קרא וטעה יחזור למקום שטעה''' - תני תנא קמיה דר' יוחנן, טעה בין פרק לפרק ואינו יודע באיזה פרק טעה חוזר לפרק ראשון, באמצע חוזר לתחילת הפרק, בין כתיבה לכתיבה חוזר לכתיבה ראשונה. אמר ליה ר' יוחנן: לא שנו אלא דלא אמר "למען ירבו ימיכם", אבל אמר "למען ירבו ימיכם" סירכיה נקט ואתי.▼

'''מתני'. האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך- מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה.''' ▼

'''גמ'.''' תנו רבנן: האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה, ובשאר כל האילנות יורדין למטה ומתפללין.ובעל הבית בין כך ובין כך ירד למטהומתפלל, לפי שאין דעתו מיושבת עליו.▼