עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/45

── 40 ──

ישבו עם פניהם אל ההיכל. 5) ארון הקודש היה גם בזמני בפאת המערבית, והנשים אינן יודעות להתפלל, אבל עומדות באולם הבית או אחורי החלונות וישמעו התפלה מפי הש"ץ. ורובם מן האנשים התפללו בעצמם מתוך סדרי התפלות, אבל לא התנועעו בגופם בעת תפלתם כאחיהם האשכנזים. 6) בזמני לא פשט החזן את טליתו ולא הפך פניו אל הקהל לאמור שלום עליכם, כי אם בשבתות אחר התפלה אומר כל אחד להרב "שבת שלום", והרב יענה לכל אחד "שבת שלום ומבורך", וכן יאמרו איש לרעהו, ובמועדים אחר התפלה אומר כל אחד "מועדים לשמחה", והשני יענה "חגים וזמנים לששון"!

בית התפלה השני הוא בתבניתו ותכונתו כמו הראשון אבל קטן הוא ממנו, בית התפלה הזה נקרא על שם הרב הגדול ר' אליהו מזרחי זצ"ל, אשר היה ראב"ד על כל מדינת דאגעסטאן. מקוה חשובה וטובה יש להם במקום ישובם, אבל בקיץ הולכים הם ונשיהם על פי הרוב לטבול במי הים.

בתי ספר לתורה יש להם שבעה, והמלמדים ילמדו את הנערים תורה כתב ולשון, בתי ספר לחכמה לא ימצא אצלם, רק בית מדרש יש להם בחדר מיוחד אצל בית התפלה הגדול, ואשר יבאו אל תוכו דרך אולם הבית. שם ילמד הרב את תלמידיו תלמוד בבלי ושו"ע או"ח, ח"מ, י"ד ואה"ע, ודיני שחיטה ובדיקה עצהיו"ט. והתלמידים כאשר יתמו חוק למודם בבית המדרש הזה יתמנו לחכמים ולשוחטים ובודקים בכפרי המדינה. בבית המדרש הזה בשבתות ומועדים יתפללו יהודים אשכנזים אחדים המתגוררים שם, או העובדים בצבא המלך, או האשכנזים העוברים והשבים דרך העיר הזאת.

טרם אספר ממנהגיהם, ממלאכת ידיהם, ומאופן חייהם, אציג לפני הקורא דברים אחדים הנוגעים לקדמוניותיהם, למען דעת מקודם, מי אלה היהודים ומאיזה מן השבטים הם, באיזה מן העתים והזמנים באו למדינה הזאת, ומאיזה מדינה באו, ומצבם בזמנים שונים, כפי הידיעות אשר אספתי על אודותם.

ט) ידיעות הנוגעות לדברי הימים ולקדמוניות ישראל בדרבנד.

כפי הקבלה והמסורה אשר בידי יהודי דרבנד הם מגולי ישראל אשר הגלו מירושלים בזמן לא ידוע להם, מארץ פרס באו אל העיר [[ראסטאוו (Рустави) הקרובה לעיר קובאַ. מפני הגלות הגדול אשר סבלו מן הבעקים שרי ראסטאוו הוכרחו להעתיק מושבם משם, ובאו ונתישבו בכפר אחד אשר קראוהו בשם: אַבא-סָבא, בהרחק שבעה ווערסט מדרבנד לפאת הדרומית בין ההרים, באמצע המאה השמונה עשרה לס"ה (לפני מאה שנה בערך) בהשתדלות פעט-אַלי-כֿאן מדרבנד ^[1], על איזה אופנים נתישבו בכפר ההוא יחסרו הידיעות בהארכֿיעוו, וגם היהודים אינם זוכרים, אבל הם יודעים שאבותיהם עסקו אז בכפר ההוא בתורה ובעבודת האדמה הכרמים והגנים, וזרעו עלי הטאבאק הפשוט ושרשי הצבע מאַראַנאַ וגם היות דַיָגִים.

1. הידיעות הנמצאות בהארכֿיעוו של הפאליצעיי בדרבנד באגודת הכתבים נומר 472 לשנת 1864 והידיעות בהארכֿיעוו של הקאנצעלאריא להמושל על כל מדינת דאגעסטאן בטעמיר-כֿאן-שורא, באגודת הכתבים נומר 114, ונומר 191 לשנת 1860-1867, תעידנה על דברי הקבלה והמסורה אשר בידי יהודי דרבנד.