עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/43: הבדלים בין גרסאות בדף

העיר ולהיות לתורגמן, כי יודע אנכי שפת ערבית, קופי {{הערה|טעה האיש ההוא או הנוסע, כי הכתב הישן הערבי נקרא קופֿי; אולם שפה קופית אינה במציאות ה.}}, פרסית ו[[w:en:Lezgian language|לשון לעזגי]], ושמי פאָדפאָרוציק מירזא -- קערים -- איסראַפֿילאָוו. בקשתיו לשבת, וישב זמן מה, ואחרי אשר יצאו בע"הב ר' מנשה ואשתו מן הבית, שמתי דרכי עם הפקיד אל הפאָלקאָווניק האדון מאַדאַטאָוו, אשר מלא בעת ההיא את מקום הגובערנאטאר בעיר. בבואי אליו הביתה הושטתי לו את מכתב הגלוי מאת המושל על כל מדינת דאגעסטאן, ויקבל אותי השר בסבר פנים יפות, ואמר אלי, שכבר ידוע לו הענין שלי מן הפקודה אשר קבל מאת המושל על כל ארץ דאגעסטאן ע"י {{דף ויקיפדיה|דואר|פאסט}}, והנה במהרה ימלא את דבר הפקודה, ועוד היום יכתב מכתב גלוי והפקודה כללית על כל השרים והפקודים אשר במדינת דאגעסטאן הדרומית, שיעזרוני שמה בכל מיני עזר דתיים, ומכתב ביחוד על קבלת סוסים מכפר לכפר, ויתן לי רשיון לאסוף ידיעות מתוך הארכיווים של הממשלה דפה. ברוב תודה וברכה נתפטרתי ממנו, ושמנו פעמנו אל האדון הקאָמענדאַנט הפאָלקאווניק [http://www.regiment.ru/bio/V/159.htm אנדריי יאַקאָוולעוויטש וואַסיליעוו השמיני], גם הוא קבל אותי בסבר פנים יפות, והבילני אל הקאבינעט שלו, וישב עמדי כשעה וידבר ויספר על אודות קדמוניות ותולדות העיר, והבטיחני לעזור לי בידיעות שונות הנמצאות באגודות הכתבים שלו, ובכל עת אשר אבוא אליו הנהו לקבלני ולעשות בקשותי. לפי דבריו ראיתי כי איש טוב הוא למאד, משכיל ונבון ואוהב לעזור לכל דורשי מדע וקדמוניות המדינה. ברוב תודה נתפטרתי מאתו, ושמתי דרכי, אל המנהיג הקאנצעלייאַרייא של הגובערנאַטאָר האדון קאנסטאַנטין אלעקסאַנדראָווישט קאַטשערגין, ויקבלני האדון הזה ברוב כבוד ובחבה יתרה, ויכבדני בקאפע וטאַבאַק, ןיספר לי גם הוא דברים שונים הנוגעים לקדמוניות העיר הזאת. את מכתבי הפקודות קבלתי מידיו כפי הבוחת הממלא מקום הגובערנאטאר הנ"ל.

{{מרווחות|המליץ ר' עקיבא}}. ביום אחד שלח אלי הרב ר' יעקב מזרחי את אחד מתלמידיו לבקש אותי אל ביתו, כאשר באתי אליו, מצאתי יהודי אחד ישב בחדרו, איש גבה קומה ורע מראה, עיניו זעומות (суровые) ומפיקות אהבה [כן], שערותיו שחורים וחוטמט ארוך, עור פניו תהוב שחרחר ונאוה, הכרת פניו ענתה בו כי איש תם וישר הוא, חכם ונבון דבר, רק עצבות נוראה שלטה עליו, ונקל להבין כי קשה יום הוא ונכה רוח, האיש הרואה אותו בפעם הראשונה יכל לחשוב, כי לא הראה פנים שוחקות מעודו. כל דבריו אשר דבר עם הרב היו בנחת ומיוסדים על מוסדי הדעת והשכל, לבוש כאחד הטשערקעסים כמנהג המדינה. ואחרי אשר כלה לדבר, פנה אלי הרב ויאמר: "ידידי, האיש הזה הוא אחד מן השרידים בעירנו והיה תלמיד של הרב הגדול ר' אליהו מזרחי זצ"ל, איש ירא אלהים הוא וישר בכל דרכיו, שמו חכם ר' עקיבא בן חזקיהו, הוא היה לפנים סוחר ועשיר, במשך הזמן ירדו עסקיו עשר מעלות אחורנית, ועתה אין לו שום עסק וענין, והולך בטל כל הימים. האיש הזה יודע לדבר בצחות המליצה בכל הלשונות אשר במדינת דאגעסטאן הדרומית, וגם בשפת עבר נקיה. והנה ברצונו ללכת בחברתך בכל דרכיך בתור מליץ ומתורגמן בינך ובין היהודים המפוזרים במדינה, ושכר טרחו לא ידרוש מכבודך, כי אנחנו נדאג בעדו, והוא ישרת אותך על צד היותר טוב בלא