רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ומדדו אז להם במדתם וכדאמר לקמן והנ"מ באתרא דלית בי הורמאנא דמלכא כו'. המחזיק בהן זכה מאי טעמא עובד כוכבים מכי מטי זוזי לידיה הוא דמיסתליק ליה וישראל לא קני עד דמטי שטרא לידיה הילכך הוו ליה כנכסי מדבר וכל המחזיק בהן זכה והני מילי באתרא דלית ביה הורמאנא דמלכא אבל באתרא דאית בי הורמאנא דמלכא ואמר לא ליכול ארעא אלא באיגרתא לא קני דאמר שמואל דינא דמלכותא דינא {{מקור|בבא בתרא נה א|דף נה.}} שלח רב הונא בר אבין ישראל שלקח שדה מן העובד כוכבים ובא אחר והחזיק בה אין מוציאין אותה<קטע סוף=כט א/> {{דף רי"ף|דף רי"ף כ"ט ע"ב}} <קטע התחלה=כט ב/>מידו וכן היה ר' אבין {{הערה|נ"א ר' אלעא}} ור' אליעזר וכל רבותינו שוין בדבר אמר {{הערה|בגמ' איתא רבה}}רבא הני תלת מילי אישתעי לי עוקבן בר נחמיה ריש גלותא משמיה דשמואל דינא דמלכותא דינא ואריסאין דפרסאי ארבעין שנין הני זיאהרורי דזבני ארעא לטיסקא זבינייהו זביני וה"מ לטיסקא אבל לכרגא לא (כרגא) מ"ט כרגא אקרקף דגברי מנח אמר רב אשי פרדכת מסייע מתא וה"מ דאצלוה אינהו אבל אצלוהו אנדיסקי סייעתא דשמיא היא:

 

 

גרסינן בפרק שור שנגח את הפרה {{מקור|בבא קמא מט ב|בבא קמא דף מט:}} אמר רבא משכונו של ישראל ביד הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו מוציאין אותו מידו מאי טעמא כיון דמית ליה גר פקע ליה שעבודיה משכונו של גר ביד ישראל ובא ישראל אחר והחזיק בו זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה את השאר ואקשינן ואמאי תקנה לו חצרו מדר' יוסי בר חנינא דאמר חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואסיקנא והלכתא דליתיה למשכון בחצרו אבל איתיה למשכון בחצרו קניא ליה חצרו ולית ליה למחזיק ולא מידי: