רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף

רב ביבי מסיים בה משמיה דרב נחמן קרקע אין לו אבל מעות יש לו בד"א כשאמרו עדים בפנינו מנה לו אבל הודה לו לא כדרב כהנא דאמר רב כהנא אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור ודוקא בדמסר מודעא אזביני אבל אי לא מסר מודעא אע"ג דאניס זביניה זביני דקי"ל כדרב הונא דאמר תליוה וזבין זביניה זביני מ"ט סברא היא דאגב אונסיה גמר ומקני {{מקור|בבא בתרא מח א|דף מח.}} ואמר רבא הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ולא אמרן אלא {{מקור|בבא בתרא מח ב|דף מח:}} בשדה סתם<קטע סוף=כו א/> {{דף רי"ף|דף רי"ף כ"ו ע"ב}} <קטע התחלה=כו ב/>אבל בשדה זו לא ובשדה זו נמי לא אמרן אלא דלא ארצי ליה זוזי אבל ארצי ליה זוזי לא ולא אמרן אלא דלא הוה ליה לאשתמוטי אבל אי הוה ליה לאשתמוטי לא והלכתא בכולהו תליוה וזבין זביניה זביני ואפילו בשדה זו דהא אשה כשדה זו דמיא ואמר אמימר תליוה וקדיש קידושיה קידושין רב אשי אמר אשה ודאי לאו קידושיה קידושין הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו בו שלא כהוגן וכן הילכתא ואמרינן טאבי תלא לפפי בכינארא וזבין חתם רבה בר בר חנה אמודעא ואאשקלתא אמר רב הונא מאן דחתם אמודעא שפיר חתם ומאן דחתם אאשקלתא שפיר חתם מה נפשך אי מודעא לא אשקלתא ואי אשקלתא לא מודעא הכי קאמר אי לאו מודעא מאן דחתם אאשקלתא שפיר חתם רב הונא לטעמיה דאמר רב הונא תליוה וזבין זביניה זביני ושמעינן מינה דאע"ג דאניס זביניה זביני ואי מסר מודעא לא הוה זביניה זביני ואמרינן נמי ברישא דהדין פירקא {{מקור|בבא בתרא מ ב|דף מ:}} ואלא מודעא אזביני האמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני ופרקינן מודה רבא היכא דאניס כגון מעשה דפרדיסא דשמעת מינה דאף על גב דאניס בזביניה צריך מודעא לבטוליה וכן הילכתא א"ר נחמן אמנה היו דברינו {{מקור|בבא בתרא מט א|דף מט.}} אינן נאמנין מודעא היו דברינו אינן נאמנין מר בר רב אשי אמר אמנה היו דברינו אינן נאמנין מודעא היו דברינו נאמנין מ"ט מודעא ניתן ליכתב אמנה לא ניתן ליכתכ והילכתא כמר בר רב אשי:

 

כ"ה הגי' בד"ק}}בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים שהן נכסי צאן ברזל כל שכן דהויא לה איבה דא"ל עיניך נתת בגירושין ובמיתה ואלא למעוטי נכסי מלוג והאמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו כלום לעולם למעוטי בנכסי מלוג וכי איתמר דאמימר כגון דזבין איהו לחודיה ומת דאתיא איהי ומפקה אי נמי זבינתה איהי לחודה ומתה דאתי איהו ומפיק בתקנת אושא כדרבי יוסי דאמר ר' יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל זביני תרוייהו לעלמא לא שנא זבין איהו ברישא והדר זבינא היא ולא שנא זבינא איהי והדר זבין איהו אי נמי זבינא איהי לדידיה הוו זבינה זביני ולית לה למימר נחת רוח עשיתי לבעלי וכן הלכה: