קיצור שולחן ערוך קסד: הבדלים בין גרסאות בדף

אין פודין את הבכור עד שיעברו עליו שלשים יום, וביום שלשים ואחד יפדוהו מיד שלא להשהות את המצוה. ואין פודין בשבת וביום טוב אבל בחול המועד פודין. נוהגין לעשות את הפדיון ביום, ומכל מקום אם עבר יום שלשים ואחד ולא פדה או שחל בשבת וביום טוב או בתענית יש לפדותו תיכף בלילה שלאחריו, ולא ימתינו עד למחר להשהות המצוה יותר.{{הערה|קבוצה=דרכי הלכה|וכן נוהגים לפדות במוצאי שבת וכד׳ כששלושים ואחד היה בשבת, וכן כל כיוצהכיוצא בזה. ואם עלול להגרם חילול שבת, ידחו הפדיון ליום ראשון. ביום התענית יעשו הפדיון ביום ויעשו הסעודה בלילה {{טקסט מוקטןקטן|(עיין נהר מצרים הלכות פדיון הבן אות כ כא)}}.}}

האב מייתי ליה לבכור קמיה כהן, ומודיע לו שהוא בכור פטר רחם לאמו הישראלית ומייתי כסף או שוה כסף חמשה סלעים, ומניח לפני כהן ואומר לכהן זה בני בכורי וכו'. ואחר כך מניחו לפני הכהן, והכהן שואל אותו מאי בעית טפי, וכו, והוא משיב לו ואמר חפץ אני לפדות את בני וכו'.{{הערה|קבוצה=דרכי הלכה|לפני הפדיון שואלים את האמא אִם הילד הוא בכור פטר רחם, והאם היא כהנת או לויה.}} ובעוד שהאב מחזיק את המטבעות בידו קודם שיתנם לכהן מברך{{הערה|קבוצה=דרכי הלכה|מנהגנו שהאב מוסרו ביד כהן ורק אז מברך.}} אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן וגם שהחיינו. ונותן מיד את המטבעות לכהן, והכהן נוטל את הכסף ומוליכו בידו על ראש הבן ואומר זה תחת זה וכו'. ואחר כך נותן את ידו על ראש הבן, ומברכו, ואומר ישימך וגו', יברך ה' וישמרך וגו', כי אורך ימים ושנות חיים וגו', ה' ישמרך מכל רע וגו'. ואחר כך מברך על כוס יין, ואם אין יין מברך על שאר משקה שרגילין לשתות שם{{הערה|קבוצה=דרכי הלכה|המנהג שאחד מהציבור או תלמיד חכם יברך אחרי ברכת הגפן את הברכה ”אשר קידש ידיד במעי אימו” ללא שם מלכות. ומנהגינו לעשות הסעודה אחר הפדיון {{טקסט מוקטןקטן|(עיין נהר מצרים שם)}}.}}, אבל אזי צריכין לעשות הפדיון קודם נטילת ידים לסעודה, כי בתוך הסעודה אין מברכין על שאר משקים, מה שאין כן כשיש יין שאז עושין הפדיון אחר ברכת המוציא.