שו"ת הרא"ש/כלל כא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 22:
===סימן ד===
<b>שאלה </b>ילמדני אדוני אבי נר"ו בההיא דבור בין שתי חצרות שכתבת שהלכה כרב יהודא דאמר (עירובין פ"ו) למטה למטה מן המים ורש"י ז"ל פסק כרב הונא דאמר למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור על שניהם אני תמה למה לא יהא הלכה כרבי יהודא דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל דהא אמר רב נחמן משמיה דרבה בר אבוה קורה ארבעה מתרת במים וכן הא דבעי רבי טבלא מרב (עירובין פ"ו) מחיצה תלויה מהו שתתיר אותה בחורבה אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקלו חכמים במים אף על גב דאמרינן לעיל אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי לרב יהודה דאמר למטה מן המים וכו' ומשני לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב צריך שיראו ראשי הקנים למעלה מן המים טפח על כרחך רב מפרש אליבא דתנא דמתניתין וליה לא ס"ל דהא איהו גופיה קאמר מחיצה תלויה מתרת במים ועוד דקאמר רבה בר בר חנה משמיה דרבי יוחנן רבי יהודה בשיטה דר' יוסי אמר דמתיר מחיצה תלויה ורבי יוסי נמוקו עמו אף על גב דדחי תלמודא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא גבי סוכה אבל שבת דאיסור סקילה לא הני מילי באיסור סקילה אבל במים דרשויות דרבנן לא ומיהו רש"י פירש אבל שבת דאיסור סקילה לא וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ועוד דהא מעשה שנעשה בצפורי (
ועוד ילמדני בור שבין שני חצרות אם מועיל בו עירוב כי יראה דמתניתין מיירי בלא ערבו אבל אם רוצין לערב אין צריך תיקון אחר דמאי שנא מחצר שבין שניהם האי תשמישו על ידי דליית מים והאי תשמישו ע"י טלטול וכן פרש"י ז"ל בהלכה דלזה בשלשול ולזה בזריקה על ההיא דאמר רב נחמן (עירובין פ"ד) גג הסמוך לרשות הרבים וכו' ותנן במתני' (עירובין פ"ו) בור שבין שני חצרות אין ממלאין ממנו שזה אוסר על זה וזה אוסר על זה עד שיערבו או יעשו מחיצה תלויה בבור עכ"ל והשתא דאתינן להכי דמהני עירוב אם כן בור שבין ישראל וגוי מהני בו שכירות רשותו ואיכא למימר אותו הבור שבינינו לגוי שאין אנו צריכין אפי' להשכיר רשותו דהא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב דאמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה וגם משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי.
| |||