לבוש אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף

והנה מצאו חז״ל בפרקי יד כל אדם חוץ מן האגודל כ״ח ראשי פרקים. וכשתחשוב קשרי האצבעות מבית ומחוץ עם ראשי האצבעות, יהיו כ״ח. וקבעו לכל קשר וקשר מבית ומבחוץ תקופה אחת, וגם בראשי האצבעות. וכבר ידעת, שלעולם לא יפלו התקופות כי אם בשני זמנים ביום או בלילה, כמו שנתבאר למעלה, וסימנך ת״ו אמז״ם ג״ט דמי״ם. רוצה לומר, '''ת'''חלה או '''ו׳''' שעות ביום או בלילה לניסן, ו'''א׳''' שעה ו'''מ'''חצה או '''ז׳''' ו'''מ'''חצה ביום או בלילה לתמוז, ו'''ג׳''' או '''ט׳''' ביום או בלילה לתשרי, ו'''ד׳''' ו'''מ'''חצה או '''י׳''' ו'''מ'''חצה ביום או בלילה לטבת. לפיכך שמו אותיות ימי התקופה בקשרי האצבעות שהם כ״ח, ועל כל אצבע ואצבע שמו סימן השעות, והם מ״ל ר״ל מ״י ר״י, רצה לומר '''מ'''יעוט '''ל'''ילה '''ר'''וב '''ל'''ילה '''מ'''יעוט '''י'''ום ו'''ר'''וב '''י'''ום, כי אי אפשר להיות התקופה בעניין אחר כאשר ציינתי לפניך. על כן אצייר היד לפניך, ובקשר אצבע הראשון אציין לך ניסן ואות ד׳ ועליו מ״ל, והוא סימן שבשנה הראשונה למחזור גדול תהיה לעולם תקופת ניסן בתחילת ליל ד', כי הד׳ מורה על היום מימי השבוע, ומ״ל מורה על מיעוט לילו של תקופת ניסן שהוא תחילת לילה. וכן תעשה לכל תקופה ותקופה, תציב החודש בכל בית אצל האות והשעה שהיתה בשנה הראשונה של הבריאה, ותמצא סימן נ״א ת״ו שד״י תמח״י גט״ך. פירוש, '''נ'''יסן בבית ר'''א'''שון והוא ראשי תיבות נ״א, תשרי בבית ששי מלמטה למעלה והוא ראשי תיבות ת״ו, ותמוז בבית י״ח וזהו ר״ת תמח״י, וטבת בבית כ״ג, והוא ראשי תיבות גט״ך, הט׳ היא טבת. ושדי רוצה לומר, חשבון השאלה תהיה מבית י״ד, כי גם השאלה, רוצה לומר שאלת טל ומטר בתפילת י״ח, בתקופות תלוי, כי לעולם מתחילין אותה ס׳ ימים אחר תקופת תשרי. לפיכך לעולם כמה ימים שהיתה התקופה בתשרי, כך תהיה השאלה בכסליו. ומספר הימים אראך בציור האגודל בעזה״י, ויום השאלה תדע מפרקי קשרי האצבעות על פי חשבון שנות המחזור גדול, כמו בתקופות.

 

 

{{לא נשלם}}