ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 63:
===חטיבה II: צוואה===
המחלק נכסיו לבניו על פיו, ריבה לאחד ומיעט לאחד, והשווה להן את הבכור - דבריו קיימין.
{{הע-שמאל|ראו פרשנות ללשונות נתינה שונות [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ד|בתוספתא ז, ד.]]
התופעה הנדונה כאן היא של ביטול המשפחה המורחבת ועימה גם ביטול הקדושה של נחלת האבות, ומעבר למסגרת של משפחה מצומצמת יותר. וראו למשל [[ספרי על דברים יט יד]], וכן [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה י|בכורות ח, י,]] שבהם מופיעה עדיין החובה לשמר ביד המשפחה את נחלת האבות.▼
ת"ק ורשב"ג בסיפא חולקים על ר' יוחנן, וראו [[ביאור:תוספתא/כתובות/ט#ב|תוספתא כתובות ט, ב,]] המעניקה גם לאשה שאינה רוצה שבעלה יירש אותה את זכות נתינת המתנה.}}▼
:ואם אמר משום "ירושה" - לא אמר כלום.
שורה 69 ⟵ 75:
האומר "איש פלוני יירשני" במקום שיש בת, "בתי תירשני" במקום שיש בן - לא אמר כלום,
▲{{הע-שמאל|לדעת ר' יוחנן בן ברוקה יכול אדם לשנות את יחסי החלוקה בין בניו היורשים, אבל אסור לו להוסיף מוטבים נוספים מלבד היורשים אם השתמש בלשון "ירושה".
▲התופעה הנדונה כאן היא של ביטול המשפחה המורחבת ועימה גם ביטול הקדושה של נחלת האבות, ומעבר למסגרת של משפחה מצומצמת יותר. וראו למשל [[ספרי על דברים יט יד]], וכן [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה י|בכורות ח, י,]] שבהם מופיעה עדיין החובה לשמר ביד המשפחה את נחלת האבות.
▲ת"ק ורשב"ג בסיפא חולקים על ר' יוחנן, וראו [[ביאור:תוספתא/כתובות/ט#ב|תוספתא כתובות ט, ב,]] המעניקה גם לאשה שאינה רוצה שבעלה יירש אותה את זכות נתינת המתנה.}}
:שהתנה על מה שכתוב בתורה.
|