ביאור:תוספתא/כתובות/י: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
שזכין לקטן ואין חבין לו.
{{עוגן|ד}}(ד)
האשה שאמרה "מת בעלי" או ניזונת או נוטלת כתובתה {{הע-שמאל|האלמנה יכולה לבחור בין הכתובה והמזונות ([[ביאור:משנה כתובות פרק יא|משנה יא, א.]]) גרושה לא. הברייתא מצדיקה את ההבדל ביניהן בכך שאם יבוא הבעל ויערער האלמנה תתגלה כשקרנית, ואילו הגרושה עדיין יכולה לטעון שגרש אותה.
וראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה יב|משנה ד, יב,]] שמדובר כאן במנהג ירושלים ולא במנהג יהודה.}}
"גרשני בעלי" ניזונת עד כדי כתובתה
מה בין מיתה לגירושין? במיתה אין יכולה להכחיש,
| |||