לבוש אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 750:
וטעם הסרת י״ב ך׳ ר״ד לתשרי, או ז״ט תרמ״ב לניסן, דע כי נחלקו רז״ל במסכת סנהדרין אם נברא העולם בתשרי או בניסן, ר׳ אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, ופירושו: באחד בתשרי נברא אדם הראשון, שנברא ביום ו׳; אבל התחלת הבריאה היתה מיום א׳ שלפניו, שהוא כ״ה באלול. וכבר אמרנו דמקצת השנה ככולה, ואילו הה׳ ימים חושבים אנו לשנה שלימה, וכאילו נברא העולם בתחילת אותה השנה שהיה ראוי להיות מולדו בהר״ד, אשר עליו אנו מעמידין את כל החשבונות. ובמה אנו יודעים שהיה ראוי להיות אותו המולד בהר״ד? דע שאמרו רז״ל: י״ב שעות ישנן ביום, ואדם הראשון נברא ביום ששי. בשעה ראשונה הוצבר עפרו, בשנייה נעשה גולם, בשלישי נמתחו איבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למיטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מעץ הדעת, והוא הדין על כל שאר מצוות, והיה בכללם שנצטווה לקדש החודש, ובלי ספק שקיים ציוייו וקדשה מיד, שהרי בו ביום היה ראש שנתו ויום דינו, וקבלו חכמים ז״ל שקידשה באותו השעה. וכיון שקדשה בתחילת תשיעית, ע״כ צ״ל שראה אותה, שקדשה על פי הראייה. וכיון שנראתה הלבנה בתחילת תשיעית, צריך אתה לומר שנולדה ששה שעות קודם לכן, דהיינו תחילת שעה שלישית, כדאמרינן פ״ק דר״ה: כ״ד שעות מכסי סיהרא, תמניא סרי מעתיקא ושית מחדתא. אם כן, כשתחשוב לאחורך ו׳ שעות תמצא שהיה המולד בסוף שעה שנייה, דהיינו וי״ד, רוצה לומר יום ו׳ אחר עבור י״ב שעות מן הלילה וב׳ שעות מן היום. וכשתשליך האחור מד׳ ח׳ תתע״ו, שהוא היתרון משנה פשוטה על וי״ד, תמצא בהר״ד, שהוא מולד התוהו שהיה ראוי להיות אם היה נברא העולם.
ועתה יש לשאול, למה היה מולד הראשון של הבריאה וי״ד? שהרי הכתוב אומר שביום ד׳ נתלו המאורות. ואמרו רז״ל: ודאי כן הוא, שביום ד׳ ג׳ שעות על היום נתלו המאורות, מפני שלעולם ג׳ שעות על היום החמה היא בעיצומה של זריחה, וכבר ידענו שכל מעשה בראשית במלואם ובצביונם נבראו, ואם כן החמה והלבנה נבראו גם כן בעת מלואתם, שהוא ג׳ שעות על היום, ואז עמדו שניהם בחלון אחד. ושניהם שוין נבראו, שנאמר: "המאורות הגדולים". ומצינו שקטרגה הלבנה ואמרה: אי אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד, ואמר לה הקב״ה: לכי ומעטי את עצמך, וע״י אוחה נזיפה לא שמשה ולא נראה אורה, עד שבא אדם הראשון וקדשה וחזרה. ואכן נולדה ששה שעות קודם לכן, כמו שאמרנו, דהיינו וי״ד. חשוב מיום ד׳ ג׳ שעות על היום, דהיינו ד׳ ט״ו, עד ו׳ י״ד, יהיה יום א׳ וכ״ג שעות. נמצא שבזה הזמן הלכה החמה ונתרחקה מתחילת מאזנים שנבראה בו מהלך שהוא מעת בריאתה עד עכשיו. ואתה חשבת חשבונך מב׳ הר״ד, ולקחת כנגד כל השנה שעבר משנות הבריאה יכ״א ר״ד, שהוא מהלך החמה יותר על מהלך הלבנה, באשר כן הוא האמת מיום הבריאה ואילך. ואם כן, כשחשבנו כל הבהר״ד עד עכשיו, חשבנו י׳ כ״א ר״ד אחד יותר ממה שהלכה, כלומר שלפי חשבונינו מבהר״ד אנו אומרים, כאילו עמדה החמה עם הלבנה באותו הפעם בתחילת מאזנים, ולא חזרה החמה לתחילת מאזנים עד י׳ ימים כ״א שעות ר״ד חלקים אחר מולד וי״ד, שכן היה מהלכה אם היתה נבראת בעת בהר״ד. ולפי האמת הרי היא נבראת ועמדה בתחילת מאזנים יום א׳ וכ״ג שעות קודם מולד וי״ד, נמצא שחשבנו מהלכה יותר ממה שהלכה באמת יכ״א ר״ד, ואם כן ניצרפם יחד, יהיה הכל י״ב ך׳ ר״ד, על כן צריך אתה להסיר מחשבונך י״ב ך׳ ר״ד כשחשבת חשבונך מתשרי הראשון התוהו, אשר היה ראוי להיות מולדו בהר״ד אם היה נברא העולם.
ורבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, וסבר שנתלו המאורות בתחילת ליל רביעי בתחילת שנה, ושמשו יחד ט׳ שעות ותרמ״ב חלקים, ואחר כך קטרגה הלבנה והיתה ניזופה שבעת ימים שלימים, כדין "ואביה ירוק ירק בפניה תכלם שבעת ימים" {{ממ|במדבר|יב|יד}}, ואחר כך חזרה ונולדה. ואם כן, בעת מולדה כבר הלכה ונתרחקה החמה מתחילת טלה עד שנולדה הלבנה ז׳ ימים וט׳ שעות ותרמ״ב חלקים, ואנו רוצים להעמיד חשבונינו לידע התקופה מתי תהיה החמה בתחילת טלה, ולקחנו כל הי׳ כ״א ר״ד מבריאת עולם מעת המולד הראשון, וכאילו לא חזרה החמה לתחילת טלה עד יכ״א ר״ד אחר המולד של ניסן, ולפי האמת הרי היתה בתחילת טלה ז׳ ימים ט׳ שעות תרמ״ב חלקים קודם לכן. על כן צריכין אנו להסיר ז״ט תרמ״ב מחשבונינו, ומה שישאר הוא יהיה עת עמידת החמה בתחילת טלה אחר המולר במהלך השוה; והוא עת התקופה. וכן לתשרי ושאר התקופות.
והרוצה לידע תקופת ניסן של שנה שעומד בה שאינה ראש המחזור, אלא נכנסו איזה שנים תוך המחזור, יקח לכל מחזור שעבר שעה ותפ״ה, ולכל שנים הגמורות שעברו ונכנסו תוך המחזור יקח יכ״א ר״ד לכל שנה ושנה, ויקבץ הכל, ויסיר ז״ט תרמ״ב, ומה שיוותר בידו יעשה ממנו חשבון של מולד לבנה, שהוא כ״ט י״ב תשצ״ג, וכל הכ״ט י״ב תשצ״ג שימצא ישליך, שהם החדשים המעוברים שהיו ועברו באלו השנים שנכנסו תוך המחזור. והנשאר מה שלא יעלה לכ״ט י״ב תשצ״ג, יתן על מולד ניסן של אותה שנה, ובמקום שיכלה החשבון שם היא התקופה.
ואם רוצה לידע תקופת תמוז, יקח בי״ז שכ״א, שהוא חלק רביעי מי׳ כ״א ר״ד, ויצרף אותו עם המותר שלא עלה לחשבון כ״ט י״ב תשצ״ג ויתן אותו על המולד של ראש חודש תמוז, ובמקום שיכלה החשבון שם היא התקופה של תמוז. וכן לתקופת תשרי
{{לא נשלם}}
| |||