זבחים ד א: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
מ קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB |
||
שורה 9:
'''ממאי דלענין שחיטה קרוי זבח [דלמא] היינו שמייהו''' - זבח שלמים ולא נאמר זבח משום שחיטה:
'''מה לזביחה שכן פוסלת שלא לשם אוכלין בפסח''' - שאם שחטו שלא לאוכלין כגון לחולה ולזקן שאין יכולין לאכול כזית פסול ואפילו הן בעליו דכתיב איש לפי אכלו אכילה בכזית ושאר עבודות לא פסלי שלא לאוכלין דכתיב תכוסו ותניא (פסחים דף סא.) רבי אומר לשון סורסי הוא זה כאדם האומר לחבירו כוס לי טלה זה והכי אמרינן
'''המקריב''' - קבלה הוא דתניא והקריבו זה קבלת הדם:
שורה 17:
'''וישנן בחטאות הפנימיות''' - אבל זריקת מזבח החיצון לית בהו:
'''זריקה זר חייב עליה מיתה''' - אבל שחיטה כשרה בזר וקבלה והולכה אע"פ שפסולה בזר אין חייב עליה מיתה כדאמרי' בסדר [[יומא כד א|יומא (דף כד.)]] ארבעה עבודות זר חייב עליהם מיתה זריקה והקטרה וניסוך המים והיין דכתיב גבי והזר הקרב יומת ועבדתם עבודת מתנה ודרשינן עבודת מתנה ולא עבודת סילוק ועבדתם עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה והני כולהו יש אחריהם עבודה:
'''מכולהו''' - במה הצד השוה שבהן שהן עבודה וצריכה לשמה אף אני אביא הולכה:
שורה 64:
''' ש"מ''' תרתי. וא"ת ואימא כוליה [להכי] הוא דאתא שתהא זביחה לשם תודה וי"ל דאיכא לרבויי חטאת ואשם מדכתיב ביה אכילה:
''' וישנן''' לאחר מיתה. אבל שינוי בעלים אינן לאחר מיתה
''' וישנן''' בציבור. משא"כ בשינוי בעלים דאם שחט לשמו התמיד הרי הוא בעליו ואפי' לשם עובד כוכבים לא מיפסיל דבעינן חבירו דומיא דידיה מחוייב כפרה כמותו. ברו"ך:<קטע סוף=ת/>
|