עיקר תוי"ט על מועד קטן ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: <noinclude>{{פירוש על פרק משנה|מועד קטן|ב}}</noinclude> {{המשנה|א|ב|מועד קטן}} <קטע התחלה=תו"י א/>{{תויט טקסט|א|ברטנורא|… |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
{{תויט טקסט|ד|משנה|), זולף}} '''זולף'''. כלומר מריק אותו בחבית. רש"י:<קטע סוף=תו"י ב/>
{{המשנה|ג|ב|מועד קטן}}
<קטע התחלה=תו"י ג/>{{תויט טקסט|ה|משנה|תאבד, ובלבד}} '''
{{תויט טקסט|ו|ברטנורא|ועושים אותו הפקר}} '''וכ"פ''' הר"מ. ולשון רש"י שאסור להנות מהן. והגאונים מפרשים היו מניחין אותו לאבד והיו מונעין אותו מלעשות אותה מלאכה אבל להפקירה לכל ולאבדה בידים לא קנסו. ועתוי"ט
{{המשנה|ד|ב|מועד קטן}}
<קטע התחלה=תו"י ד/>{{תויט טקסט|ז|משנה|אלא לצרך המועד}} '''המועד'''. פירשו התוספ' דרבותא קמ"ל דאפילו הני דהויין בפרהסיא שרי לצורך המועד אבל כלשאינו לצורך המועד ה"ה שאר דברים דאסור דהא במשנהדלקמן אסרו למכור פירות אלא לצורך המועד. וצ"ע אי צריך בהאי צנעא כמו בההיא דפירות דלקמן. עתוי"ט:
| |||