ביאור:תוספתא/זבחים/ח: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 128:
חטאת שקבל דמה בשני כוסות, נטמא אחד מהן או שנשפך, או שיצא חוץ לקלעים
או שנתנו למטה - הרי חברו כשר {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה יב|משנה ח, יב.]] וראו [[ספרא (מלבי"ם)/פרשת צו/פרק ח|ספרא צו פרק ח,]] שם לומדים חכמים מהפסוק ([[ויקרא ו כג]]) "וכל חטאת אשר יובא מדמה...", והפסוק המצוטט כאן מובא כראיה לר' יוסי הגלילי, המכשיר את הדם שנשאר בחוץ.
בסוף הברייתא לומדים חכמים שבשר שמקצתו
ק"ו לפנימים, שאם נכנס אחד מהן לפנים - לא יהא חברו פסול
והדין נותן: ומה אם במקום שמחשבה פוסלת, בחוץ, לא פסל הדם שבחוץ את הדם שבפנים.
מקום שאין מחשבה פוסלת, בפנים, אינו דין שלא יפסול הדם שבפנים את הדם בחוץ?!
ת"ל ([[ויקרא ט יח]]) "הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה"
נכנס לפנים – כשר; יצא לחוץ - פסול.
בשר הקדש שיצא לחוץ –
ת"ל ([[שמות כב ל]]) ובשר בשדה טרפה לא תאכלו וגו'.
{{עוגן|יג}}(יג)
|