ביאור:בראשית כט כו: הבדלים בין גרסאות בדף

▲ללא כעס או הפתעה, לבן עונה "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה", זה החוק במקומנו. וכל זה להזכיר ליעקב את גנבת ברכת הבכור מאביו, בארץ כנען. שם הצעיר לוקח את הבכורה, אבל פה, לא.

▲יעקב לא ענה. הוא קיבל את עונשו. אולי הוא התחיל להבין שעליו לשאת את שתיהן.

▲כאשר יעקב נשא את לאה, הבת הגדולה או הבכורה, הוא זכה להיות החתן הגדול של לבן. כך יעקב זכה בבכורה נוספת. כך גם דוד נשא את בתו הבכירה של שאול, מרב, ואת הקטנה, מיכל, ויצר לעצמו זכות למלוכה כאשר הוא הביא אותן עליו חזרה.

▲לבן מיד ממשיך ונותן פתרון ליעקב "מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת" ([[בראשית כט כז]]). תשבע לי שתעבוד עוד שבע שנים ואתן לך עכשו גם את רחל.

▲יעקב שמח לפתרון. במילא הוא לא היה מוכן לחזור עם לאה לארץ כנען עני, שבע שנים זה לא מספיק שעשו ירגע, הוא קיבל חידוש חוזה עבודה, ילדיו יגדלו בבית לבן ויהיו מוגנים מצרות.