ביאור:אסתר ד: הבדלים בין גרסאות בדף

וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ {{ב|וְדָתוֹ|וגזירתו}} מַגִּיעַ, אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד, שַׂק וָאֵפֶר {{ב|יֻצַּע לָרַבִּים|נשטח על הרצפה, כך שהציבור יתאספו עליו לצורך התענית (והשק ואפר בפסוק א' נועד ללבישה)}}.

<small>(ותבואינה)</small> וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ {{ב|וַיַּגִּידוּ לָהּ|הם לא ידעו למה הוא מתאבל, ורק מסרו לה שראו אותו לובש שק}}, {{ב|וַתִּתְחַלְחַל|ותחרד, ותיזדעזעהזדעזעה}} הַמַּלְכָּה מְאֹד, וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו, {{ב|וְלֹא קִבֵּל|ובכך רמז לה שהסיבה לאבל שלו היא צרה גדולה מאוד}}.

וְאֶת {{ב|פַּתְשֶׁגֶן|העתק (שהיה גלוי - ר' בפרק הקודם בפסוק יד)}} כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן {{ב|בְּשׁוּשָׁן|להמון העם ("לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה")}} {{ב|לְהַשְׁמִידָם|שהכוונה היתה להשמידם}} נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר, {{ב|וּלְהַגִּיד לָהּ|שמהלהסביר שכתובלה "לִהְיוֹתאת עֲתִדִיםכל לַיּוֹם הַזֶּההנ" הכוונה להשמיד את היהודיםל}}, וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ.

וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל מָרְדֳּכָי: {{התחלת דיבור|מדבר=אסתר}}{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|יא}} כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ, יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא - אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית. {{ב|לְבַד מֵאֲשֶׁר|חוץ ממי ש-}} יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב - וְחָיָה. וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם.{{סוף דיבור}}

{{התחלת דיבור|מדבר=אסתר}}{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ד|טז}} לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי, וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם, - גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן. {{ב|וּבְכֵן|ובאופן זה, לאחר צום ותפילה}} אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, {{ב|וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי|ואם אמות, אני מוכנה לקבל זאת (השוה ל: [[בראשית מג יד]])}}.{{סוף דיבור}}